הפעם הראשונה שלי במסיבת חינה

ראשי >הפעם הראשונה שלי
paper

ביום חמישי שעבר, אחרי סיום יום לימודים ארוך, יחסית לשביתה, חזרתי במהירות לחדרי במעונות והתארגנתי למסיבת החינה של חברתי קרין. נעמדתי מול המראה וחשבתי לעצמי " מסיבת חינה...המממ...". לפולניה שכמותי, זו פעם ראשונה באירוע שכזה ולא היה לי כל כך מושג לקראת מה אני הולכת. האסוציאציה היחידה שעלתה לי בראש הייתה רק "טחינה" . ( הערה חשובה באופן דרמטי – אני אוהבת טחינה אבל מעדיפה חומוס).

לא ידעתי כל כך איך להתלבש, אז פשוט שמתי על עצמי ג'ינס וחולצה די חגיגית ויצאתי לדרך. נסעתי מהאוניברסיטה למושב הודיות בצפון, שם התקיים האירוע.

ירדתי בצומת של הודיות והשעה הייתה כבר מאוחרת, מאד קיוויתי שחברה שלי עינת זוכרת שאני מחכה לה שם ושהיא תמצא אותי במהרה ותביא אותי למקום האירוע. כשעינת סוף סוף הגיעה, הסתבר שגם היא בחיים לא הייתה באירוע כזה. הסתכלנו אחת על השנייה וידענו שיחד נעבור את זה בשלום!

הגענו למקום, שם הסתבר לנו שהאירוע ממש לא בבית של קרין כפי שציפינו, אלא באולם מפואר במושב. בהתחלה הרגשתי לא חגיגית ולחלוטין לא קשורה, אבל היה קשה שלא להתפעל מכל האווירה המדהימה. האולם היה מדהים, מעוצב בסגנון מרוקאי מסורתי. ספספלים על גלגלים וכריות מעוצבות.

עיניי נמלאו דמעות כשראיתי את קרין מולי עם ארוסה איציק, נראים כאילו נלקחו מאחת האגדות של "וולט דיסני". איציק נראה כמו אלאדין עם הגלימה והסרט ששם בשיער, קרין לבשה שמלה ששלפו היישר מהפנטזיות שלי וחבשה כתר מהמם על ראשה. מיותר לציין שבמהלך הערב הם החליפו תלבושות לפחות עוד 3 פעמים. מכאן הם יכולים כבר ללכת ישר לככב בהצגה. הם כבר מיומנים בהחלפת תלבושות בקצב מהיר להפליא !
מאוחר יותר, גם אנחנו האורחים קיבלנו תחפושות והצטלמנו . הרגשתי הרבה יותר קשורה לאירוע

 עם התלבושת והמטבעות שהוצמדו אליה. הקהל השתעשע לראות את עינת, איציק וקרובי משפחתו האשכנזים-למהדרין ואותי מנסים לסלסל ולרקוד כמיטב המסורת המרוקאית. האם יש צורך לציין שזה לא ממש הצליח לנו? כל כך ניסיתי עד שלבסוף חשבו שאני מצוות הבידור.

לגבי האוכל – באתי בכוונה לא לאכול. אמרתי לעצמי שאני אצמד לדיאט קולה ומקסימום אקח משהו קטנטן, אבל כשאני רואה בופה כוח הרצון והשאיפות לשמור על הגזרה אומרים שלום יפה ומתפוגגים.  

מצאתי את עצמי הולכת הלוך וחזור מהבופה, עד שהבטן שלי באה על סיפוקה.

איזה מאכלים, אילו קינוחים...

לסיום, על כל אחד ואחת  מאיתנו נמרחה חינה על כף היד, שהגיעה אלינו כאשר אליה מצורפת ברכה לזיווג. אז בפעם הבאה אצלי?

אחרי אירוע כזה, אמרתי לעצמי שגם אני חייבת למצוא לעצמי חתן מרוקאי.חתנים מרוקאים – ראו הוזהרתם!

הוספת תגובה

חשבון משתמש
שלום אורח/ת

התחבר | משתמש חדש