paper

זה לא סוד שבאוניברסיטת חיפה סטודנטים ערבים מהווים את המיעוט הגדול ביותר לעומת אוניברסיטאות אחרות. אם להיות קצת יותר מדויקים: לפי הנתונים של מערך ההסברה, תקשורת ודוברות של האוניברסיטה, 20% מתוך 16 אלף הסטודנטים הלומדים באוניברסיטה הם בני מיעוטים (כאשר הכוונה כאן היא בעיקר לסטודנטים מן המגזר הערבי). הסיבה לכך נעוצה בעיקר בקרבתה של חיפה ליישובי הגליל, שם מרוכזים רוב ערביי ישראל והרצון להישאר קרובים יחסית לבית (בדיוק כמו סטודנטים רבים שאינם ערבים).

למרות היותם חלק בלתי נפרד מהנוף באוניברסיטה ולמרות שבאגודת הסטודנטים קיימים תאים ששייכים למפלגות ערביות, רבים מהם מרגישים חלק נפרד משאר הסטודנטים באוניברסיטה, לפחות במובנים מסוימים. על כך יכול להעיד, בין היתר, קיומו של ועד הסטודנטים הערבים שתפקידו לייצג אך ורק את הסטודנטים הערבים שלומדים באוניברסיטה ולשרת אינטרסים הנוגעים להם.

מועאד ח'טיב, יו"ר הועד, גר בכפר קנא, סיים זה מכבר את התואר באנגלית ונמצא מרחק סמסטר אחד מסיום התואר בשפה וספרות ערבית. הוא מסביר את הצורך בקיומו של ועד כזה בנפרד מאגודת הסטודנטים: "הועד מורכב מהתאים שמיוצגים גם באגודה כמו חד"ש ובל"ד ומתאים נוספים כמו "איקרא", שאני חבר בו, ו"אבנא אל בלד" (בני הכפר).

קיימים צרכים שהאגודה לא תטפל בהם כמו למשל, לפנות להנהלת האוניברסיטה כדי שתוסיף שלטים בערבית באוניברסיטה. אני גם לא מצפה מהאגודה לטפל בנושאים כאלה. בכלל, רק לאחרונה נוסף שם תפקיד של רכז המיעוט הערבי. עד עכשיו לא היה דבר כזה."

את מועאד פגשתי יחד חבר טוב מהכפר, אחמד ח'טיב שלומד בחוג להפרעות בתקשורת בשנה א'. למרות שמות המשפחה הזהים אין ביניהם קרבה משפחתית, "ח'טיב זה כמו כהן אצל היהודים", הם מסבירים לי. שניהם בדיוק חזרו מהפגנה שארגן הועד נגד המצור של צה"ל ברצועת עזה. ההפגנה התקיימה מחוץ לשערי האוניברסיטה בהשתתפות כל התאים בוועד.

למה עושה רושם שסטודנטים ערבים הרבה יותר פעילים פוליטית?

אחמד: "אני כערבי מרגיש אזרח סוג ב' במדינה וזה גורם לתסכול שאין לך, למשל, כיהודי. יש לנו הרבה יותר על מה למחות וזה חלק מהיום-יום שלנו, אז למה לא להעלות את זה לסדר היום?".

מועאד העלה היבט נוסף באותו הקשר לצורך שקיים, לדעתו, בוועד: "יש נושאים שאני לא מצפה מהאגודה לארגן הפגנות נגדם, בתור אגודה שיש בה רוב יהודי. כמו למשל ההפגנה שהייתה היום על מה שקורה בעזה. טבעי שאתם כיהודים תתמכו במה שצה"ל עושה אבל אנחנו מרגישים צורך למחות על כך". שניהם הודו שהם לא ממש רואים בעצמם ישראלים אלא פלסטינים. מועאד גם ציין שבניגוד לטענה שלי, על כל מחאה שהם מקימים קמה מחאת נגד של סטודנטים יהודים שמגיעה לא פעם לרמה של הערות גזעניות כלפי ערבים. הוא מתכוון בין היתר להפגנה מחודש נובמבר האחרון שכונתה "יום הכאפייה". ההפגנה הייתה נגד מקרה שקרה כמה ימים קודם לכן באונ' העברית, בו כמה סטודנטים ניסו למנוע מסטודנט ערבי לחבוש כאפייה. אותה הפגנה, שזכתה לכיסוי תקשורתי ברמה הארצית, לוותה במחאת נגד של סטודנטים יהודים מן האוניברסיטה וכמעט הגיעה לכדי עימות פיסי בין שתי הקבוצות המפגינות. "האוניברסיטה בעצם לא מכירה בועד הסטודנטים הערבים", מסביר מועאד, "את ההפגנה של היום אישרו לנו לקיים רק במתחם שליד קפה דשא. כדי להימנע מעימותים כאלה העדפנו לצאת מתחומי האוניברסיטה ולהפגין בצומת שלפני השער הראשי". עושה רושם שעבור אחמד ומועאד, גוף מייצג ומחאה פוליטית הם שני דברים הקשורים זה בזה.

אך ישנם גם כאלה שרואים את הדברים קצת אחרת. מהא שחאדה, סטודנטית שנה א' בתקשורת ושנה ב' במשפטים, עובדת אמנם באגודת הסטודנטים אך לא מייצגת אף תא. לדבריה, היא גם לא מעורבת יותר מדיי בעניינים פוליטיים אך היא בהחלט סבורה שפוליטיקה היא דבר בלתי נפרד מחיי היום-יום של סטודנט ערבי.

אילו קשיים קיימים עבור סטודנט ערבי?

"השפה היא בהחלט בעיה. למשל, כשמרצה שואל שאלה, עד שאני מתרגמת לי אותה בראש וחושבת על המילים הנכונות, מישהו כבר עונה לפניי. גם כשאני כבר רוצה לענות יש את הפחד שאני אגיד משהו לא נכון ואז יצחקו עליי."

גם מועאד ואחמד ציינו את עניין השפה כקושי שקיים עבור רוב הסטודנטים הערבים. אפילו במהלך הראיון, הם לא פעם התקשו למצוא את המילים הנכונות כדי לבטא את מה שרצו להגיד ונאלצו לעצור לרגע כדי לחשוב או להתייעץ לגבי המילה הנכונה בעברית.

מועאד: "למרות שאני מקיים שיחות עם סטודנטים יהודים בעברית על בסיס יום-יומי, כשיש לי בעיה מהותית, כמו למשל כזאת שקשורה ללימודים יהיה לי הרבה יותר להסביר את עצמי למישהו שדובר ערבית." אבל מועאד לא מתכוון רק לשיחות עם סטודנטים אחרים. מועאד ואחמד סבורים שיש לשלב יותר עובדים דוברי ערבית במינהלת האוניברסיטה לרווחת הסטודנטים הערבים שמתקשים לא פעם להסביר את עצמם בעניינים מהותיים. אחמד: "אם אני הולך למשל לקבל ייעוץ פסיכולוגי באוניברסיטה, יהיה לי קשה מאוד לבטא את הרגשות שלי בעברית". מועאד: "או למשל, מועמד ללימודים שמגיע לכאן לייעוץ והכוונה, הרבה פעמים מתקשה לברר את כל הפרטים שמעניינים אותו או להבין בכלל את תנאי הקבלה."

אבל איך סטודנט כזה יתמודד אח"כ עם הלימודים עצמם שהם בעברית?

מועאד: "קודם כל שיידע בכלל מה התנאי קבלה, מה הדרישות ממנו אח"כ הוא כבר יתמודד."

אחמד: "לי אישית, ולדעתי גם לרוב הסטודנטים הערבים, הרבה יותר קל לשמוע ולקרוא עברית מאשר לדבר."

הגיל כן קובע

אחמד העלה קושי נוסף שטמון בעובדה שסטודנטים ערבים מתחילים בדרך כלל ללמוד באוניברסיטה בגיל צעיר יותר. "סטודנט יהודי מגיע לפה אחרי שהוא שירת בצבא וטייל בחו"ל. הוא מבוגר יותר ומנוסה יותר ממני, שהגעתי לפה בגיל 18, מיד אחרי שסיימתי תיכון." ההבדל בגילאים בא לידי ביטוי לפעמים גם בקבלה לאוניברסיטה.

מועאד: "אתה יודע, למשל, שיש חוגים שהגיל המינימאלי לקבלה אליהם הוא 20 או 21? סטודנט ערבי שסיים עכשיו תיכון ורוצה ללמוד בחוגים האלה פשוט לא יכול."

אחמד: "גם מבחינה כלכלית קשה יותר. רוב המלגות מיועדות לחיילים משוחררים. הרבה יותר קשה לסטודנט ערבי לקבל פה מלגה. אפשרי אבל קשה יותר."

אחמד ומועאד הם מוסלמים. מהא באה מבית מעורב, אם נוצרייה ואב מוסלמי. אך מכיוון שלפי הדת, דתו של האב היא זו שקובעת, היא נחשבת למוסלמית. ניסיתי להבין אם דתו של סטודנט ערבי גורם להבדלים כלשהם, אם זה ביחס שלו כלפי הסביבה או ביחס של הסביבה כלפיו. מהא: "תראה, יש הבדלים במנטאליות. יש גם דתיים יותר ודתיים פחות. יש אנשים שמציגים את המוסלמיים הדתיים כדבר מאוד מפחיד. אני לא מבינה מה מפחיד בלהיות דתי? הרבה פעמים לא מאמינים לי שאני נראית מוסלמית, אומרים לי שאני לא נראית ככה. איך נראית מוסלמית בכלל? מאיפה להם? בסופו של דבר רוב מי שתשאל אותו לא יגיד לך על עצמו שהוא נוצרי או מוסלמי אלא יגיד שהוא ערבי."

גם מועאד ואחמד וגם מהא ציינו לטובה את היחסים שלהם עם רוב הסטודנטים היהודים איתם הם באים במגע בחיי היום-יום, אך אף אחד מהם לא מאמין שיש סיכוי ממשי לחברות עמוקה ברמה של מעבר לכך.

מהא: "אם אני רואה עכשיו קבוצה גדולה של סטודנטים יהודים עומדים ומדברים לפני הרצאה או משהו כזה, לא ירגיש לי טבעי לבוא ולהצטרף לשיחה. בסך הכל טבעי שיהודים יתחברו עם יהודים וערבים עם ערבים ואני לא רואה בזה משהו לא בסדר."

 

 

הוספת תגובה

חשבון משתמש
שלום אורח/ת

התחבר | משתמש חדש