B.A בישיבה על הדשא

ראשי >סובייקטיבי>B.A בישיבה על הדשא
paper

 

אח, איזה שנה נפלאה! באמת! אני נרגש להיות סטודנט שנה ג', השנה האחרונה של התואר. בשנה הראשונה שלי התחוללה כאן מלחמה שהרסה את תקופת המבחנים של סמסטר ב'. בשנתי השניה ללימודים אנחנו, הסטודנטים, שבתנו חודש וקצת, שביתה זו פגעה בחופשת הקיץ ודחתה את סוף הסמסטר בשלושה שבועות. חופשת קיץ? אם חודש בלבד, בספטמבר, נחשב לחופשת קיץ – אז כן, היתה לנו חופשת קיץ נפלאה, תודה.  

 

והנה מתחילה לה שנה ג'. כולי נרגש כמו נערה לפני הופעה של טוקיו הוטל. השביתה בתיכונים, אם להיות כנה, לא מטרידה אותי באופן אישי – אני את התיכון סיימתי מזמן. אבל רגע אחד, יכול להיות שתתחיל שביתה של המרצים הבכירים באוניברסיטאות. אה, עוד קצת חופש לא יזיק לי, בעיקר כי לא ממש היה. יאללה, שבוע שבועיים של בטלה והופ, חוזרים ללמוד!

 

נכון לכתיבת שורות אלו, שביתת המרצים עברה את החודש השני והסמסטר קרוב לסופו. הפעם הקודמת בה שביתה היתה כל כך ארוכה, היתה בשנת 1994. אז שביתת המרצים נמשכה 70 ימים. למקרה שתהיתם, באותה שביתה, הסטודנטים זכו מן ההפקר בציון עובר גורף על הקורסים אותם לא למדו.

 

אבל מה יהיה השנה? רבים מזהירים מביטול הסמסטר. יופי. כולי אושר. מה אני אעשה עם מה שלמדתי כבר? ורגע אחד, השביתה היא רק באוניברסיטאות, שהן חלון הראווה של ההשכלה הגבוהה בישראל. אבל במכללות אין שביתה. אז אולי בעצם המכללות הן חלון הראווה שלנו? אולי הייתי צריך ללכת בדרכי רבים מחבריי, לשלם קצת יותר כסף (לא בכל מכללה) וכעת ללמוד במקום לתהות מה יהיה עם הסמינריון שלי והאם אני אתחיל תואר שני בקרוב או בעוד, אלוהים יודע כמה זמן?

 

אין ספק שהשביתה הזאת מסבה נזק רב לסטודנטים, אשר לא אשמים הפעם. אפילו ראש החוג שלנו שלח מייל שבו הוא בעיקר אומר סליחה. אני מאוד מעריך את המייל הזה, ניתן להתנחם בכך שראש החוג שלנו מזדהה עם רגשותינו. למי שלא זכה לקרוא להלן הסיכום: "סליחה, אין לנו מה לעשות. אנחנו יודעים שאתם מבולבלים, גם אנחנו", כל זאת בכמה וריאציות של מילים.

 

אז אני יושב כאן ותוהה – מה למדתי באקדמיה? האם זה שווה את שכר הלימוד? שלא נדבר על הבלאגן שמצפה לנו כשעל הפרק יעמוד נושא ההחזרים הכספיים לגבי הקורסים שלא נלמדו. הדובדבן שבקצפת הסמיכה הזו, הוא ועדת שוחט שהולכת כנראה לגרום שוב לשביתת סטודנטים. לא פלא שאחר כך קוראים לתואר "תואר במדעי הישיבה בדשא". לפחות אני יודע כיצד לשבת בלי ללכלך את הג'ינס החדש שלי, ואחר כך עוד אומרים שאנחנו לא לומדים כלום בשביתה.

הוספת תגובה

חשבון משתמש
שלום אורח/ת

התחבר | משתמש חדש