הטבלה משקרת

ראשי >מסביב לכדור>הטבלה משקרת
paper

מה קורה לליגת העל בכדורגל עם פתיחת עונת 2007-2008 ? נכון לרגע כתיבת שורות אלו הפועל ומכבי תל אביב מדשדשות במים העכורים והעמוקים של מקומות 11-12, כן, המקומות מהן יורדים במדרגות לליגת המשנה. מכבי חיפה המקומית פתחה בצורה צולעת ביותר את העונה עם שלושה הפסדים רצופים וללא כיבוש שער זכות, אך הצליחה לחזור על חשבון הגב השבור ממילא של מכבי תל אביב. ה- 3-0 על מכבי תל אביב במחזור הרביעי פתח רצף נצחונות יפה (אם כי לא מרשים מבחינת רמת המשחק) שנעצר לבסוף מול מכבי נתניה.

נתניה של ראובן עטר פתחה מצויין את העונה והיא ממוקמת בצמרת, נושפת בעורפה של בית"ר ירושלים – כרגע המועמדת היחידה לאליפות בפעם השנייה ברציפות. סכנין, מכבי פתח תקווה וקריית שמונה המפתיעה ממוקמות גם הן בצמרת ליגת העל – באותם המקומות שהיו שמורים פעם לחיפאיות, לתל אביביות ואולי לבאר שבע והפועל פתח תקווה (בימים אחרים ונשכחים).

גם אם עד צאת הגליון ישתנו המיקומים ומהפכות גדולות יתרחשו על כרי הדשא של מדינתנו הקטנה, ניתן להצביע כאן על מגמה ברורה. קריסת האימפריות של שנות התשעים, שהחלה לפני כשנתיים עם נפילת העגלקטיקוס, צוברת תאוצה. קבוצות מעמד הביניים, כמו נתניה ופתח תקווה הופכות לאריות של הליגה והקבוצות הגדולות, העשירות ובעלות המסורת המרשימה ביותר מגלות שאיומן סר כבר מזמן.

נשאלת השאלה, האם אנו עדים למהפכה בעולם הכדורגל הישראלי ? האם אלו ימים ראשונים של שלטון חדש, שלטון הפריפריות ? והשאלה הגדולה מכולן – האם הקבוצות העשירות הפסידו את מקומן המובטח בצמרת לטובת הקבוצות העניות ? האם תמו ימי הזוהר של היו"רים המליונרים של ליגת העל?

התשובה לדעתי מתחלקת לארבעה חלקים : לא, לא, לא ולא.

לטעמי לא השתנה בפועל דבר וחזרתן של המוכות והמושפלות מתל אביב וחיפה אל מקומן הטבעי היא עניין של זמן בלבד.

מצפייה ממושכת (או שאולי עדיף לומר בהייה) במשחקי ליגת העל בעונות האחרונות ובהשוואה לליגות הגדולות באירופה (ליגת האלופות, אנגליה, איטליה, ספרד, גרמניה ואפילו צרפת) ניתן להגיע למסקנה העצובה שאיננו משחקים כלל כדורגל ! זה נכון, יש כדור, יש שחקנים ואפילו בחור בחולצה שחורה (או אדומה) שרץ מצד לצד וקובע את גורל המשחק, אך רמת הכדורגל בארץ כה ירודה שאין טעם בכלל לחפש את מקורות השינוי ברמת המשחק של הקבוצות הקטנות. לא, סכנין לא מציגה כדורגל וירטואוזי, לוחמני ובלתי מתפשר. לא, לקריית שמונה אין סקורר טבעי טוב משל התל אביביות (אם כי החוד שלה כן עדיף על זה שהציב רוני לוי בחיפה השנה). אם כך, הפקטור המנצח והמכריע בעיניי השנה הוא פשוט – המזל.

כדורגל הוא (והיה מאז ומעולם, כמו מרבית המשחקים הקבוצתיים) משחק שמושפע מהמומנטום. קרית שמונה, העולה החדשה, פתחה את העונה עם ניצחון ענק של 3-0 על מכבי הרצליה החלשה והצליחה לשמר את המומנטום הטוב לסדרת תוצאות סבירות (לא יותר...) שמספיקות השנה להבטחת מקום נוח בצמרת הליגה.

מכבי חיפה מהצד השני פתחה חלש, נקלעה למשחק פיזי שרחוק היה מלהזכיר כדורגל מול בני סכנין, נלחצה מאוהדיה הלא מפרגנים והתדרדרה למפולת של הפסדים. להערכתי תוך זמן מה נראה איזון שיזכיר לכולנו את הטבלאות אליהן התרגלנו בעבר. אציע כי חזרה לליגה של 16 קבוצות עשויה לעשות טוב לכולם ולהחזיר קצת את העניין שאבד.

ומילה קטנה לאוהדי הפועל חיפה (ואני בניהם) – קשה להבין מטבלת הליגה הלאומית את מצבנו שכן המרחק ממרכז הטבלה למקום הראשון זהה למרחק מהמקום האחרון.... אך תמיד כדאי לקוות.

 

 

הוספת תגובה

חשבון משתמש
שלום אורח/ת

התחבר | משתמש חדש