paper

אם גם אתם אומרים בזמן האחרון "אל תעצבן אותי, אני אזרוק עלייך כבשה", או לסירוגין "חכי חכי, הערפדית שלי תטפל בך!" או אולי אפילו "יא, תלטף לי את החבר הפלאפי שלי!" – סימן שאתם מכורים לפייסבוק!

 

לסירוגין, אם אתם מצטלמים וחושבים "כן, זה יהיה הראשי שלי" או אולי עסוקים בלחשוב על הסקר הבא שלכן, כנראה שההתמכרות שלכם היא למקשורים.

 

ואם אתם חברים של כל האמנים מחו"ל, הפרופיל שלך מסורסר ויש לכן שיר מגניב של להקה שאף אחד לא שמע עליה אף פעם – מייספייס זורם לכם חזק בדם.

 

כן, גם זאת כתבה על רשתות חברתיות. אבל בניגוד לפנאי פלוס, YNET ועובדה – אנחנו חשבנו על זה הרבה לפני, עוד בתחילת הסמסטר. אבל מה לעשות שהם הקדימו אותנו? לא נורא, כי פה תקבלו את מה שלא קיבלתם שם על הטרנד הכי חם כרגע. אבל מה זה בעצם רשת חברתית?

 

רשת חברתית היא קבוצה של אנשים שמתקיים ביניהם קשר. רשתות חברתיות כוללות קבוצות של חברים, משפחות, מפלגות פוליטיות, איגודים מקצועיים, וכדומה. ורשת האינטרנט היא המקום האידיאלי לרשתות חברתיות מהסוג הזה. הנה הסבר קצרצר על חמשת הרשתות החברתיות המובילות כרגע.

 

פייסבוק האתר עצמו נפתח ב4.2.04 ושימש סטודנטים באזור בוסטון בארה"ב, בעיקר תלמידים של אוניברסיטת הרוורד. לאט לאט האתר גדל והתפתח, וכיום הוא נחשב לאתר בעל מספר המשתמשים הרשומים הרב ביותר בקרב אתרי האינטרנט המכוונים לתלמידי אוניברסיטה ותיכון, עם יותר מ-55 מיליון משתמשים פעילים ברחבי העולם (וכ-200 אלף מישראל).

 

מייספייס  נוצר באוגוסט 2003 ועשה מהפכה ברשת. נכון לרגע זה רשומים בו יותר מ-200 מיליון משתמשים. הייחוד של מייספייס נובע מכמה סיבות: כל משתמש יכול לערוך את דף הפרופיל שלו בשפת HTML ולעצב אותו כרצונו. עוד הבדל (ויש שיגידו יתרון), הוא מייספייס מיוזיק – מקום שבו לא רק אמנים מוכרים, אלה גם אמנים חדשים, יכולים לפרסם את המוזיקה שלהם ואת כל החדשות לגבי הקריירה שלהם.

 

חבר'ה- אתר נוסטלגי מעט שהוקם ב- 2002 והיה בגרסתו המחוספסת והבוסרית משהו הרשת החברתית הראשונה בישראל. באתר הייתם יכולים למצוא חברים ישנים על פי קטגוריות שהציע האתר. לתקופה מסוימת הוא הצליח לסחוף המוני ישראלים אך לא הצליח לספק רווח לבעליו ולאט לאט תהילתו דעכה. פרסומים אחרונים רומזים שחבר'ה שינה בעלות ונמצא בימים אלה בתהליכי שיקום ובנייה מחדש.

 

קפה דה מרקר-  רשת חברתית מעניינת שנולדה מעיתון העסקים ''THE MARKER שייתכן ומטרתו הייתה ליצור במה פתוחה לאנשי עסקים בארץ ובמקום זאת יצר במה לאנשים שונים מתחומים שונים שמעוניינים לפרסם את הגיגיהם ברבים ולהתחכך במפורסמים שבתורם רוצים לפרסם גם כן את הגיגיהם ברבים. קפה דה מרקר נחל הצלחה לא רעה אך לפני שהספיק ממש לפרוח הגיע פייסבוק וכבש את הארץ בסערה.

 

מקושרים – נוסד בתחילת 2005 והפך לרשת החברתית הכי גדולה של ישראל, עם למעלה מחצי מליון משתמשים רשומים. לאתר מערכת עיתון וסקרים מיוחדים, שאין אותם בשני האתרים מחו"ל. כמו כן, מבחינת הגולשים בארץ, מקושרים נמצא במקום השמיני (פייסבוק במקום השישי, מייספייס במקום ה-32) לפי האתר ALEXA (נכון לכתיבת שורות אלה). כדי להבין מה מיוחד במקושרים, פנינו ליוצר האתר, שחר בן דוד, ושאלנו אותו מספר שאלות.

 

 

מה בעצם הביא לבניית האתר?

התקופה היתה תחילת 2004. הייתי חייל בן 21 שראה רעיון והזדמנות יחד עם שני שותפיי ויקי גלאם וגיא כהן. ראינו משהו שמתחיל להתפתח בחו"ל ולאחר 24 שעות החלטתי שאני הולך למנף את כל הקשרים והאנשים שהכרתי מתחום יחסי הציבור והאירועים והחלטתי להקים את האתר שהגדרנו אותו כרשת חברתית-מה שבזמנו אף אחד לא הבין מה אנחנו רוצים.

 

מה מבדיל את מקושרים מרשתות חברתיות אחרות?

אם אנחנו מסתכלים על ישראל אז דבר ראשון זו הראשוניות ואיכות הגולשים. מקושרים נותן במה מאוד חזק לגולשים לבטא את עצמם ולכתוב ככל העולה על רוחם. אם מסתכלים מעבר לים לכיוון מיי ספייס ופייסבוק -כאן היתרון והשוני בא בעיקר לידי ביטוי בתכנים שלנו יש ולהם כמעט ואין. מערכת הסקרים והעיתון מאפשרים יצירת אינטראקציה חדשה של הגולשים בינם לבין עצמם, דבר שטיפה יותר מסובך באתרים מחו"ל.

 

האם חשבת שזה יתפוס כל כך בארץ?

אחרי חצי שנה של עבודה ולא מעט משברים-ראיתי את החברים הקרובים אלי והבנתי שאני בכיוון הנכון. כמות המצטרפים גדלה מיום ליום וזה הביא אותי להבנה שזה הדבר הבא-ועובדה שדי השגתי את המטרה שלשמה הקמתי את מקושרים. רק לשם הדוגמא-מידי יום מצטרפים למקושרים למעלה מ3500 משתמשים חדשים.

 

יש דיבורים על חברים וירטואליים בעקבות הרשתות החברתיות. האם יש לך כאלה? או שהחברים שלך באתר הם גם חברים במציאות?

מה שיפה במקושרים זה שהוא הצליח לשנות המון מוסכמות באינטרנט בישראל-החברים במקושרים אמיתיים עם תמונות אמיתיות-מה שיצר המון אמון של הגולשים כלפי האתר וכלפי הגולשים שבו. הקשרים שנוצרו בין האנשים אפשרו למשתמשים להכיר אנשים דרך חברים משותפים. אין הכרות טובה מזו. תמיד כיף להכיר חבר חדש דרך חבר משותף.

 

אחת הטענות שהושמעו כנגד אתרים כאלה, היא שזה בעצם אתר הכרויות בחינם, במסווה של רשת חברתית. מה יש לך להגיד על זה?

טענה מעניינת,להאשים זו מילה קשה אבל אכן הפלטפורמה של רשת חברתית מאפשרת להכיר אנשים לכל מטרה ואחת המטרות העיקריות של כל אדם הוא להכיר למטרה של דייטים. לכן רשתות חברתיות הם סוג של מסווה אבל ממש לא העיקר. דעתי בנושא שרשתות חברתיות מורידות מהלחץ והבושה שקיים למשתמשים שהם נמצאים באתרי הכרויות מוצהרים. וכמובן שיש להבין שהתיאוריה שעל פיה מבוססת אתר מקושרים ("תיאורית 6 הנקודות"). התיאוריה אומרת שכל אדם בעולם יכול להגיע ולהכיר כל בן אדם אחר בעזרת 6 אנשים שמפרידים ביניהם. בישראל בגלל שאנחנו מדינה קטנה אז דרך שני אנשים אפשר להגיע ולהכיר כל אחד.

 

ולסיום, מילה של פרגון לרשתות חברתיות אחרות.

כיום אני נמצא בלמעלה מחמש רשתות חברתיות על מנת לבחון ולראות מה האחרים עושים-אם אני צריך לפרגן למישהו אז כמובן שזה לפייסבוק שעושים עבודה מצוינת ומראים ששליטה מוחלטת יכולה להשתנות (מיי ספייס שהובילו ועכשיו פייסבוק מובילה). למעשה, במקרה של פייסבוק אני לא מופתע. אני מכיר את הרשת הזו למעלה משנתיים ככה שידעתי שבשלב מסוים זה יתפרץ.

 

כדי לראות מה קורה מתחת לאף, החלטנו לצאת לכותלי האוניברסיטה בחיפושינו אחרי שני אנשים: אחד שלא יכול בלי הרשתות החברתיות והשני שלא מתלהב ולא רשום.

ראשון מצאנו את יוסי שלום, סטודנט לBA  כללי, שנה א' באוניברסיטה. מפגין נוכחות מלאה בפייסבוק, מקושרים ומסנג'ר.

למה אתה מגדיר את עצמך בתור "משתמש כבד ברשתות חברתיות"?

ממכר, סוחף, אתה פוגש אנשים שלא דיברת איתם במשך שנים. אנשים מביה"ס, צבא, אנשים שטיילתי איתם ולא רק בארץ, אלא מכל העולם. זו דרך טובה לשמור על קשר עם אנשים. עם אנשים שלא דיברת איתם במשך שנים, יש לך בדיוק כמה שאלות של מה קורה איתך עכשיו ובכלליות מה עבר עליך עד היום. יותר מזה – אין על מה לדבר, זו הסיבה שלא שמרתם על קשר ומאז הם נמצאים אצלך כחברים ברשת. לא יותר מזה. הטובים עוברים למסנג'ר לדיבור יומיומי.

 

מה מספר החברים שאתה יכול להגדיר כאנשים שאתה בקשר יומיומי איתם?

זה שונה בין רשת לרשת. במסנג'ר נמצאים החברים הטובים שאיתם גם מדברים בטלפון ובפייסבוק  כל השאר. כרגע, למשל, יש לי 350 חברים בפייסבוק.

 

כמה שעות ביום אתה מוצא את עצמך בשיחות ברשתות האלה?

ביום אין לי כל כך זמן אבל בלילה... מוצא את עצמי יושב ולא מצליח לקום מהמחשב.

 

יצא לך להיפגש עם אנשים מהאינטרנט? יצא מזה משהו?

לא נכנסתי למטרת היכרויות עם אנשים חדשים, גם לא רומנטיות, אלא בעיקר שימור החברים הישנים. היו אנשים שלא דיברתי איתם שנים ובעקבות שיחזור הקשר, נפגשנו שוב. מדובר באנשים שטיילתי איתם מאוסטרליה ובעקבות חידוש הקשר, נפגשנו בחיפה, ב"בראון".

אתה חושב שתקשורת מסוג כזה של תקשורת באמצעות מתווך דרך מסך עדיפה מאשר היכרות רגילה ביום יום?

לא, אבל פשוט ביום יום לא יוצא לנו לפגוש אחד את השני ככה ביומיום וכל אחד חי את החיים שלו וזה שונה. זה מאפשר לנו להתגבר על כל המחסומים של המציאות היומיומית ולתקשר אחד עם השני.

ולסיכום – יש לך המלצות למתחילים?

לא להיכנס. זה ממכר !

 

אז אחרי שדיברנו עם יוסי, הלכנו לברר מה קורה בצד השני, אנשים שגלישה אצלם הולכת רק עם ים וההגדרה של "חברים" תהיה רק של כאלה שאתה מסתכל להם בעיניים כשאתה מדבר איתם ולא תמונה חייכנית שלהם על גבי מסך מחשב. אחד מהם הוא לא אחר מאשר פיני (שם בדוי של סטודנט שנה ג' שמסרב לחשוף את זהותו). מסתבר שפיני סטודנט פעיל באוניברסיטה ובכל זאת מתרחק מכל מה שקשור במקלדת ועכברים.

 

ממה נובעת הפוביה הזו משימוש ברשתות חברתיות?

אני מעדיף יחס אישי, לתקשר בזמן אמת. לא צריך לפתוח את המייל ולראות מה כותבים, לשלוח חזרה. פערי הזמן בין השאלות והתשובות מפריעים לי.

 

לא מסקרן אותך לנסות?

אין לי זמן כל כך. יש לי פעילות חברתית ביומיום, פנים אל מול פנים. פייסבוק ודברים שהם יותר של עניין של זמן פנוי – אין לי זמן אליהם. אני משתמש במייל רק בענייני עבודה נטו. לא מעבר.

לדעתי, הכלי מאד נחמד ושימושי. זה עוזר לפתח קשרים חברתיים. זו טכנולוגיה מבורכת שעוזרת לתקשורת בין מדינות, להיפתח לתרבויות חדשות ודברים חדשים, לפתח מודעות לנושאים שאנחנו לא כל כך מחוברים אליהם.

 

לא נפגשת מעולם עם מישהו דרך האינטרנט?

מעולם לא.

 

למה אתה חושב שאנשים כל כך מכורים לרשתות האלה?

אנשים הם חיות חברתיות. אוהבים חיי חברה, תקשורת עם אנשים, צריכים חברים. כשאתה מדבר עם אנשים במחשב, אפשר להיות יותר פתוחים כי לא תמיד יודעים מי אני ולא מכירים את החברים שלי. מרגישים הרבה יותר בנוח לחשוף את עצמם. זה אפילו יותר מסקרן. בן אדם יכול להתנהג באופן שונה מאשר במציאות היומיומית. להתחבר לצד אחר שקיים בך או אפילו לברוח למציאות קצת שונה.

 

וזה לא מפריע לך שאתה לא עושה את זה?

לא. ממש לא.

 

אז זהו. הרשתות החברתיות מחכות לכם. או שלא. ישנם עוד הרבה מאוד רשתות חברתיות שלא דנו בהם בכתבה הזאת, בין אם זה בארץ (שוקס, סלבס וכו') או בחו"ל. אבל כמו שראינו – לא כל אחד יכול להתחבר לזה. אז כולנו תקווה שזה עשה קצת סדר בבלגאן. ועכשיו, זה הזמן ללכת לזרוק כבשה על מישהו ולפתוח על זה סקר.

 

אל תזרקו עלי כבשים!

מאת: הילה מור יוסף

 

לומר את האמת, עד שעלה הרעיון לכתבה זו לא ממש הכרתי את המונח רשת חברתית. הכרתי את השמות חבר'ה ומקושרים, בעיקר מאבא שלי שחיפש חברים מהצבא ומחברות שונות שדיווחו לי בהתלהבות שהן מצאו את אהבת חייהן ברשת חברתית. אלו לא ממש גרמו לי לרוץ אל המחשב ולפתוח כרטיס באחת הרשתות...

אז מה כן גרם לי? ההכרה בעובדה שמאז אותם ימים של חבר'ה ומקושרים הרשתות החברתיות נעשו כל כך פופולאריות עד שחברי כנסת נכנסים לשם כדי לראות ולהראות. יכול להיות שזה פשוט אומר שיש להם יותר מדי זמן פנוי, הרי ניהול המדינה הוא לא משהו שצריכים להתעמק בו יותר מדי חלילה...

אולי זה קשור למספר ההזמנות המאסיבי שקיבלתי למייל שקראו לי להצטרף למשפחה הגדולה והמאושרת שלהם, כל פעם דובר ברשת אחרת כמובן, אותן שלחתי בעבר אחת אחת לפח האשפה הווירטואלי בלי לפתוח אותן אפילו. לבסוף ההזמנות החוזרות ונשנות בצירוף של לחץ נפשי מתון מהסביבה גרם לי להתפתות ולפתוח צוהר אל עולם הרשתות החברתיות, קצת יותר ספציפית- אל פייסבוק.

ומה מצאתי שם? לא משנה מה ציפיתי למצוא שם זה עדיין היה שונה ודי מפתיע. קודם כל מצאתי שם כמות הרבה יותר גדולה של אנשים ממה שציפיתי שאני אמצא. ולא רק זה, מצאתי שם כמות יותר גדולה של אנשים שאני מכירה ממה שצפיתי שאמצא.

חברים ענתיקים לכיתה, קרובי משפחה, שותפים לשירות הצבאי, סטודנטים שלומדים איתי בתקופה הנוכחית אותם אני רואה גם ככה על בסיס יום יומי אז זה פחות מעניין... כולם בפייסבוק.

אחרי ההתלהבות הראשונית ממציאת אנשים שמקומם היה עד כה בבוידעם של הזיכרון שלי שמתי לב לכמה דברים: קודם כל, שלא מתרחש שם יותר מדי אקשן אלא אם כן הסייד קיק שלכם בחיים זה לשלוח לאנשים משקאות וירטואליים, לזרוק כבשים ולהפוך לערפד אינטרנטי.

אתם יכולים להבין שזה לא ממש הסייד קיק שלי... הדבר השני הוא יותר בגדר תיאוריה שפיתחתי ואומרת שאנשים שם לא באמת נרגשים מעצם הוצאת החברים מארונות הנפתלין בו הם היו אלא מהטפיחה העצומה שהם מקבלים על האגו כשהם רואים את מספר החברים שלהם עולה ועולה בעקביות. אז כמו בחיים הרגילים, שהם מאבק על משאבים, כך בפייסבוק החיים הם מאבק על למי יש יותר חברים להשוויץ בהם.

ואני לא מדברת ממרומי האנשים הצדקנים, גם אני כמו כולם חטאתי בחטא הזה, נסחפתי במרוץ אחר חיפוש אנשים אובססיבי. אבל תסלחו לי, אני לא מתכוונת להתחיל לזרוק כבשים...

 

הוספת תגובה

חשבון משתמש
שלום אורח/ת

התחבר | משתמש חדש