ביום שלישי, ה-2.1 נערך הכנס הראשון השנה של הפורום לתקשורת באוניברסיטה. נושא הכנס היה תפקוד התקשורת בזמן מלחמת לבנון השנייה, נושא שנטחן עד דק במאות אלפי מילים כתובות ומדוברות ובכנסים רבים ושונים, כפי שהעידו משתתפי הכנס בעצמם שמרגישים כמו בסבב הופעות. למרות העייפות מהנושא, הכנס הצליח למלא את אולם ספדיה ועניין אנשים רבים, גם מחוץ לחוג לתקשורת, בעיקר בשל הפאנליסטים המעניינים- עמנואל רוזן, נחמן שי, ד"ר יום טוב סמיה ופרופ' גבי וימן, שלא נתנו לחברי הפורום לדבר הרבה וגלשו לא פעם מנושא הדיון לעניינים שונים ומשונים.


עמנואל רוזן, ד"ר יום טוב סמיה, פרופ' גבי וימן ונחמן שי
אנחנו רק-דנים

 

זמן מלחמה

האשמות רבות הוטחו כנגד התקשורת בזמן ולאחר מלחמת לבנון האחרונה, בעיקר על פגיעה במוראל הישראלי, עזרה בכיוון הקטיושות ואף ריגול לטובת חיזבאללה. עמנואל רוזן, כתב ופרשן צבאי ומדיני ענה להאשמות הללו: "אני לא זוכר כזה גל של ביקורת על התקשורת כמו במלחמה הזו. עיתונאי שבא לעשות את עבודתו, לא צריך לעניין אותו שמה הטוב של המדינה או המוראל - מטרתו לשקף את המציאות... כל מי שבאמת חושב שהאויב נעזר או מנצח אותנו בגלל הדיווחים של רוני דניאל (כתב ערוץ 2- ת.ה.) או אלון בן דוד (כתב ערוץ 10- ת.ה.) - זה סוג של תחושה ילדותית. שום מלחמה לא מוכרעת בגלל התקשורת... הם צריכים אותנו כדי לדעת איפה הם פוגעים?" הוא שאל בלגלוג.  רוזן הוסיף ואמר ש"אם זה לא קרה- אז צריך להפסיק לבלבל במוח. באותם מקרים במלחמה שהתקשורת ניסתה לשמור על ערפל קרב, השמועות פרצו. כמות הטלפונים וה-SMSים שקיבלנו- שהרמטכ"ל נהרג, שראש הממשלה נחטף, שקרית שמונה נכבשה ושמטולה עולה באש". כן, מסתבר שגם שמועות ממין זה היו.

פרופ' גבי וימן שמוציא לאור בימים אלה דו"ח מיוחד שחיבר על ביקורת הציבור על התקשורת בימי מלחמת לבנון האחרונה הסביר ש"הציבור לא אהב את התקשורת שלו במלחמה. מי שמביא חדשות לא טובות - הוא גם לא טוב" וסיכם כי "אין תשובה לשאלה האם התקשורת נכשלה או הצליחה. כמו יופי גם כישלון והצלחה הם בעיני המתבונן".

 

צנזורה צבאית או עצמית

כל דיווח בעניין הצבא צריך לעבור דרך הצנזורה הצבאית. במלחמה האחרונה, גם הצנזורה ספגה ביקורת על כך שלא הצליחה לעמוד בהסתננות התקשורת לעומק הקווים ועל כי התירה לתקשורת לשדר תוך סיכון חיי התושבים. ד"ר יום טוב סמיה, לשעבר אלוף פיקוד דרום, אמר בנושא זה כי "הצנזורה היא כלי ישן ומיושן שלא דאג להתאים את עצמו לטכנולוגיה החדשה, לזה שחייל עם G3 (טכנולוגית הדור השלישי בטלפון הסלולארי - ת.ה.) יכול לשדר מה שהוא רוצה - שטח צבאי סגור או לא. הכמיהה להשתתפות הצבא יחד עם התקשורת, העבירה את דוברת צה"ל על דעתה". פרופ' וימן הוסיף כי "הזירה התקשורתית מבחינה טכנולוגית שונה לחלוטין - זירה של SMSים, יו-טיוב, אתרי אינטרנט... סביבה תקשורתית שונה דורשת היערכות שונה". נחמן שי, הזכור לנו בתור המרגיע הלאומי ממלחמת המפרץ (במקרה הזה הראשונה), אמר דווקא כי "אני מברך על גישה של פתיחות תקשורתית, אך צריכה להיות מדיניות - מה מדינה, מה צבא רוצה להציג. לא מכניסים מצלמות לתוך חדר מלחמה בזמן שמתנהלת בו מלחמה".

למרות ההאשמות והסיפורים על פריצת גבולות הצנזורה, הפתיע עמנואל רוזן בסיפורים על צנזורה עצמית מרחיקת לכת של אנשי התקשורת עצמם "אני לא זוכר כזו עלייה לרגל של קצינים לתקשורת עם סיפורים מזעזעים - רבע מהם לא פרסמנו. עיתונאי גם בזמן מלחמה לא מפרסם שום דבר שעלול גם בוודאות בינונית לסכן חיי אדם". אם כן, מה הפלא שהרמטכ"ל החליט לנקוט בצעדים נגד מספר קצינים שלדעתו דיברו עם התקשורת יותר מידי.


חברי פורום תקשורת- מחממי כיסאות

עם מטומטם

לקראת סיום הפאנל, עברו הפאנליסטים מדיון בנושא המלחמה לדיון בתפקידי התקשורת ותחושת השליחות של כל עיתונאי. "לתקשורת תפקידים מובנים שהיא צריכה לעמוד בהם - לדווח, לאסוף מידע, לסנן, לבדוק אותו" אמר נחמן שי אך לעומתו הזדעק פרופ' וימן כי "אף אחד (מהעיתונאים- ת.ה.) לא מעניין אותו הצדדים האפלים אלא עומק המחשוף של פנינה רוזנבלום וגובה הפוני של נינט. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו תקשורת מטומטמת ואנחנו בתקשורת מטמטמת ומטומטמת".  להאשמה כי עומק התקשורת כעומק בטנה של דוגמנית אנורקטית, השיב עמנואל רוזן כי "בעומק הסיקור יש שטחיות בלתי רגילה" והוסיף ש"אל תצפו מכתבים להיות יותר עמוקים מהמדינה אותה הם מסקרים" או כפי שסיכם ד"ר יום טוב סמיה- "יש לנו עם מטומטם, מגיעה לנו תקשורת מטומטמת". מעודד לחשוב שאלו דעותיהם של אנשים המביאים לנו את החדשות או היו אחראים עד לא מזמן על מערכת הביטחון...

 

בקרוב אצלכם

ענת פיזוב, מנחת האירוע וחברת הפורום לתקשורת באוניברסיטה, איך את מסכמת את האירוע?

"היו לנו חששות מאוד גדולים שלא יבואו אנשים ושהדוברים שלנו לא יגיעו. בסוף כולנו יצאנו עם הרגשה של הפתעה מטורפת. זה הצליח הרבה מעבר למצופה".

יש לכם כבר תוכניות לכנסים עתידיים נוספים?

"יש כבר דיבורים ורעיונות ובגלל ההצלחה של אירוע זה, קיבלנו זריקות מרץ מטורפת".

מיהם בעצם חברי הפורום לתקורת שארגנו את הכנס?

"אנחנו שבעה סטודנטים- אני, עדי קאופמן, רינת רטנר, צופית גוטליב, דובי ארמה, סער זיו ויואב ליפשיץ שרובם בשנה א' ו-ב' של תואר ראשון ואנחנו עובדים בהנחייתו של דן שילון. זאת חוויה מדהימה לעבוד עם מישהו שיש לו כל כך הרבה ניסיון. סופסוף יש משהו שאתה יכול להגיד 'אני צובר ניסיון ממשי'".

הופתעתם מכמות האנשים שהגיעה?

אנחנו מאוד מקווים שסטודנטים ימשיכו להגיע. בלי נוכחות שלהם אין סיבה לקיום האירועים".

 

וכך בא אל סיומו פורום תקשורת שהצליח לקחת נושא שנדמה היה שכבר מוצה והאיר אותו מזווית חדשה ומעניינת.
 
 
 
הוספת תגובה

חשבון משתמש
שלום אורח/ת

התחבר | משתמש חדש