השם יוסי שריד מוכר בעיקר מתחום הפוליטיקה. הוא החל את פעילותו בשנות ה-20 כדובר מפלגת מפא"י ובשנות ה-70 כבר נבחר לכנסת, שם כיהן קרוב לשלושים שנה כשר החינוך והשר לאיכות הסביבה כחלק ממפלגת המערך ולאחר מכן במר"צ. לפני כשנה פרש יוסי שריד מהחיים הפוליטיים ומאז הוא מפרסם את דעותיו כפובליציסט בעיתון "הארץ". בנוסף הוא הוציא שני ספרי פרוזה, "זה הניתוח שלי" ו"פפיצ'ק" ואף ספר שירה אחד.

 

פוליטיקאי, עיתונאי, מורה, סופר ומשורר. עם איזה מהתחומים אתה הכי מזדהה?

אני מזדהה עם כל מה שאני עושה באותו רגע כי אלמלא הזדהיתי לא הייתי  יכול לעשות זאת. נורא משעמם לעסוק בתחום אחד, לא? יש פוליטיקאים שהם שטופי פוליטיקה וזה עיסוקם היחיד, זה נורא עצוב בעיני. אני כבר לא פוליטיקאי. בארץ מבלבלים בין להיות איש מפלגה לבין להיות איש פוליטי- כל אחד הוא איש פוליטי.

 

כשר חינוך לשעבר, מהן הבעיות העיקריות לדעתך בחינוך במדינת ישראל?

אין לילדים ממי לקחת דוגמא אישית ברוב מכריע מהמקרים. ניסיתי לתת את הדוגמא הזו. כשיש דוגמא אישית אז כבר לא צריך חינוך. דוגמא אישית זה כל מי שעיני ילדים נשואות אליהם: הורים, מורים, מנהיגים. המחנכים הגדולים הם לא אלה שעומדים בכיתות אלא מנהיגות פוליטית, צבאית, תקשורתית, רבנית. איתם הילדים נפגשים בתקשורת ומהם רואים ועושים או לא עושים.

 

אחד הנושאים החינוכיים העומדים כיום למחלוקת בסדר היום הוא הצעתה של שרת החינוך הנוכחית יולי תמיר להחזיר את המפות בספרי הלימוד לקווי 1967. מה דעתך בנושא?

לדעתי המפות הן ביטוי של המציאות. האם הקו הירוק נעלם אי פעם? הוא נעלם רק מהמפות המזויפות של משרד החינוך. הוא לא נעלם לא מהעבר ולא מהעתיד, זה רק משחק בנדמה לי. יולי תמיר לא החזירה שום דבר. הוא חי וקיים.

 

נושא נוסף הוא הכוונה של משרד החינוך להעלות את שכר הלימוד באוניברסיטאות. איך כשר חינוך התמודדת עם התקציב הנמוך להשכלה הגבוהה?

אני הקמתי את ועדת וינוגרד והבאתי להפחתה של % 50 בשכר הלימוד. עשיתי את זה כי חשבתי ששכר הלימוד צריך להיות יותר נמוך. אז בשעתו הסטודנטים הצביעו לאנשים אחרים כי כנראה הנושא לא היה מספיק חשוב להם והם קיבלו את התוצאה הזו שועדת שוחט תעלה את שכר הלימוד. המסקנות של ועדת וינוגרד התחילו להיות מיושמות בתקופתי וכשעזבתי את התפקיד הם הוקפאו ובוטלו לגמרי.

 

איך אתה חושב שסטודנטים יכולים לקדם את מטרותיהם, בשביתות?
לא התרשמתי שהשביתות  יכולות לעזור במשהו. מי שרוצה לדעת איך סטודנטים יכולים לקדם את המטרה שלהם צריך להסתכל איך פועלים בימים אלה סטודנטים ותלמידי תיכון בצ'ילה. אם נאבקים אז נאבקים ברצינות, לא רק לצאת לידי חובה. אם הסטודנטים רוצים למלא את חובתם אז הם צריכים להפוך את המאבקים שלהם מצמחוניים ליותר בשריים.

 

חוץ משר חינוך כיהנת גם כשר לאיכות הסביבה. היה עוד תיק שרצית לקחת לידיך במהלך השנים אך לא הצלחת?

תמיד קיבלתי את התיקים שרציתי בהם. אני בר מזל- זה מה שרציתי וזה מה שקיבלתי. במהלך השנים הציעו לי תיקים שבצורה מעמדית נראים יותר חשובים אבל בעיני תחום החינוך הוא הכי חשוב וכשהציעו לי הצעות לכאורה יותר מפתות דחיתי אותן.

 

אתה בעצם מזוהה עם מפלגת "מרצ", מתחילתה. איך אתה מסביר את הירידה במספר המנדטים  שלה בשתי הבחירות האחרונות?

כנראה שלא מספיק אנשים הצביעו בעדנו. ההשקפות של "מרצ" אינן כל כך חביבות על חלקים ניכרים בציבור. הן מתקבלות אבל קשות לעיכול וכשאדם מתקשה לעכל הוא דוחה בשלב הראשון את מה שמציעים לו כמזון אידיאולוגי או דתי. לו היינו רוצים להיות יותר חביבים היינו צריכים להסתפח למקהלה אבל היא גדולה מספיק גם בלעדינו.

 

מה גרם לך לפנות מהפוליטיקה לעיתונות?

מאז ומתמיד עסקתי בפובליציסטיקה וכתבתי מאמרים. כדי לכתוב צריך לדעת לכתוב. כדי שיהיה מי שמעוניין בכתיבה שלך היא צריכה להיות בעלת ערך, לא כל אחד יכול לכתוב. גם כתבתי שני ספרי פרוזה.

 

ספר לי קצת על  שני הספרים שהוצאת

אחד מהם זהו ספר שכתבתי בעקבות ניתוח שעברתי (באוגוסט 2004 עבר שריד ניתוח להסרת גידול שפיר מראשו- ה.מ.י.) ונקרא "זה הניתוח שלי". הספר השני ("פפיצ'ק"- ה.מ.י.) הוא ספר שהרקע שלו הוא ילד בו ארבע שהובא לאושוויץ ולאחר שהשתחרר, הוא חיפש את זהותו כי הוא לא ידע מהיכן הגיע.

 

כשפוליטיקאים כותבים ספרים הם בדרך כלל עם קשר ישיר לנושאים מדינאים. כשהתיישבת לכתוב לא היה פיתוי לכתוב בכיוון הזה?

בספר אחד ("זה הניתוח שלי"- ה.מ.י.) יש התייחסות גם להשקפות הפוליטיות שלי. פה ושם אפשר גם למצוא משהו בשירים שלי. אבל ספרות זה ספרות ופוליטיקה זה פוליטיקה ואני לא חושב שצריך לערבב ביניהם. אני כבר לא עושה פוליטיקה היום.

 

יש לך עוד תוכניות להגשים עכשיו כשהפוליטיקה כבר לא תופסת את מרבית עולמך?

יש לי תוכניות מכאן ועד הודעה חדשה וכל יום מביא איתו הפתעות. מאז שפרשתי מהחיים הפוליטיים נהייתי מאוד עסוק. מי יודע? אולי אני אהיה שוער במנצ'סטר יונייטד או מנצח במילאנו.

 

אז לא כל הפוליטיקאים אוכלים, נושמים ושותים רק פוליטיקה- יש חיים גם מעבר לזה ואפילו יצירתיים במיוחד וגם מי שלא ממש מצדד בדעות הפוליטיות של יוסי שריד ימצא אולי עניין בעבודותיו הספרותיות.



שוחטים אותנו

את צמד המילים הללו "ועדת שוחט" מכירים רוב הסטודנטים בימים אלו על רקע שביתות והפגנות הסטודנטים במוסדות להשכלה הגבוהה השונים.

 

לתוהים מהי בכלל אותה ועדת שוחט- ועדה זו מונתה לכאורה על ידי משרד החינוך אבל בפועל על ידי שר האוצר כדי לבחון רפורמה אפשרית במוסדות ההשכלה הגבוהה כלומר כדי לשנות את שכר הלימוד ושכר המרצים. לטענת משרד האוצר ישנה בריחה המונית של אקדמאים בכירים למשרות הוראה ומחקר בחו"ל ולכן שוקלים העלאת שכר הלימוד של הסטודנטים.

בראש הועדה עומדים שר האוצר לשעבר, אברהם (בייגה) שוחט, שב-2003 טען כנגד מסקנות ועדת וינוגרד שקראה להפחתת שכר הלימוד ב-50% וקובי הבר שאמר כי "שכר הלימוד בישראל נמוך בצורה קיצונית".

אם כך לא פלא שעם הקמת הועדה החלו הסטודנטים לחשוש שמסקנותיה יבטלו את עמלה של ועדת וינוגרד וששכר הלימוד יעלה במהרה.

תומכי ועדת שוחט טוענים כי שכר הלימוד הנמוך תרם לירידה באיכות של ההשכלה הגבוהה בישראל ושרק כ- 20% מהאוכלוסייה מחזיקה בתואר אקדמי, בעוד  80% הנותרים הם אלה שבעצם מסבסדים את מערכת ההשכלה הגבוהה.

השאלה הנשאלת היא: האם העלאת שכר הלימוד יגרום ליותר צעירים משכבות נוספות של האוכלוסייה, שכבות נמוכות יותר, להירשם ללימודים אקדמאים?

או שמא העלאת שכר הלימוד, גם בתוספת ממתיק בדמות הלוואות נוחות יותר, ירחיק את התואר האקדמי מהישג ידם של צעירים רבים נוספים שלא יתפתו להתחיל את חייהם כשהם חנוקים בהלוואות בשביל תואר אקדמי נחשק.

אם הממשלה כל כך דואגת למצב של ההשכלה הגבוהה בישראל, עליה למצוא דרך לשפר אותה מבלי לגרום לירידה משמעותית במספר הנרשמים למוסדות אקדמאים דבר שעתיד לקרות באם שכר הלימוד יעלה. כשהממשלה רוצה משהו היא מוצאת את הכסף בשבילו- עם תקציב גדול למשרד הביטחון אי אפשר לקנות שלום אבל שעם תקציב גדול לחינוך אפשר לקנות יותר השכלה גבוהה יותר לאזרחים.

 
הוספת תגובה

חשבון משתמש
שלום אורח/ת

התחבר | משתמש חדש