paper

על אף שלעיר חיפה פוטנציאל לא מבוטל להיות פנינת המזרח התיכון, עיר שמשלבת היסטוריה, פרה-היסטוריה, טבע, נוף ואנשים נהדרים (חנופה לקוראים, מעולם לא הזיקה למכור. ואנחנו, מחלקים את הגיליונות שלנו בחינם), היא נודעה לשמצה משתי סיבות עיקריות: האנשים בה הולכים לישון מוקדם ; היא אחת הערים המזוהמות בארץ

לגבי התלונה הראשונה, לא ננסה להתווכח. יבוא יום וכולם ייווכחו בסגולותיה של השינה. לגבי התלונה השנייה, באה כתבה זו כדי לעשות סדר בבלגאן וניתור לעשן
 

המקום בו הים נושק ליבשה  

ירושלים הרים סביב לה ולת"א יש ים. אך בארץ, רק חיפה זוכה לשילוב הנהדר של שניהם. היא המקום היחיד בו טיול קצר במורדות נחל מוריק יכול להסתיים בפיקניק על חול זהוב לחופו של ים כחול.

אך המראה הפסטוראלי והמלבב, כפי שהוא מושך את עיני חובבי הקיט, הנופש והטיולים, קורץ גם ללא מעט יזמים, שעבורם העצים היחידים שחשובים, הם אלו המשמשים להפקת השטרות הירוקים שבארנקם.

כזה הוא למשל פרויקט המרינה, ששבה את לבם של כמה יזמים אך הקים לא מעט מתנגדים מקרב שוחרי איכות הסביבה, תושבי שכונת בת גלים הסמוכה וגולשי גלים, רוח ועפיפונים (אותם מצנחים המחוברים לגלשנים) שהקימו קואליציה נגד תוכנית הנדל"ן שכונתה בשם התכליתי "מטה המאבק להצלת חוף בת גלים."

שאלנו את אוֹרי הראל, סטודנט לתקשורת ומדע המדינה וגולש רוח חובב מזה חמש שנים, מה ההמולה סביב חוף חיפה?

"מדובר באחד החופים הטובים בארץ, בים התיכון ויש האומרים שגם בעולם. יש במקום ריף, ממש כמו זה באילת, של אלמוגים, וכשיש רוחות חזקות מכיוון דרום מערב אז נוצרים גלים מאוד גבוהים ורכס הכרמל מגביר את עוצמת הרוח. הגלים יכולים להגיע עד לגובה שישה מטרים, שזה מחזה ממש מרהיב".

כמה ימים כאלה יש בשנה?

"יש כעשרים וחמישה עד שלושים ימים כאלה בשנה, בעיקר בחורף. בקיץ, הגלים אמנם יותר נמוכים, אבל שוב, זה המקום היחידי שניתן לגלוש בו בצורה נורמאלית". 

חשיבות האזור לגולשים אפוא מובנת. נשאלת השאלה מדוע לא יוכלו לדור בכפיפה אחת גולשים ויאכטות.

איך המרינה מפריעה לכם בחוף בת גלים?

"פשוט מאוד. במקום ים, יהיה שמה בטון ואי אפשר לגלוש על בטון."

אבל אתם גולשים על המים, לא על החול?

"כן, אך היות וייבשו את הים, זה יפריע לגלישה. מלבד זאת, יש לנו הרגשה שלא יתנו לנו להיכנס לשם. אנחנו מסתכלים על המרינה בהרצליה, בונים שם על הים, אז אין שם גישה לכל מי שרוצה. יש שם שערים, יש שם שומרים ואבטחה. מרינה לעשירים בלבד". 

החבירה בין גופים ירוקים לגולשים נראית לאורי טבעית. הוא הדגיש שבניגוד לספינות הבאות אל והיוצאות מן המרינה, המונעות במנועים זוללי דלק ושופכות לים זפת ושמן, הגולשים שטים על כלים לא ממונעים ונראים לדגים כמו עוד דג גדול וחביב. לעיתים אף נוצרות ידידויות אמיצות בין גולשים לדולפינים סקרנים, במקומות בהם יש דולפינים.

תוכנית המרינה נהגתה לראשונה לפני כ-18 שנה ועל תכנונה נשפכו במרוצת השנים 17 מיליון ש"ח על ידי "החברה הכלכלית לחיפה". עלות התכנון הגבוהה הייתה סיבה חשובה לתמיכת עיריית חיפה בתוואי המוצע, מהמכון לחקר הימים והאגמים בשקמונה עד מבנה הקזינו הישן בבת גלים, על אף הפגיעה בגולשים ובתושבי השכונה.

בסיבוב האחרון ניצחה הקואליציה הירוקה. "הוועדה לשמירה על הסביבה החופית", גוף מטעם משרד הפנים שנקבע לפסוק בעניין, החליט לדחות את הפרויקט במיקום שהוצע. כעת נבדקת האפשרות לבנות את המרינה החיפאית צפונה משם, באזור בו שוכן היום בסיס חיל הים. 

אולם מאבק ארוך שנים ועתיר כספים, עם אנשים בעלי אינטרסים, יכול להמשיך ולהתגלגל, כפי שכבר קרה לא אחת בעבר. לכן, עד אשר תקום מרינה בחיפה, במקום שאינו פוגע בנוף הייחודי, יקומו ויצוצו מאבקים נוספים בין שוחרי איכות הסביבה לאילי הנדל"ן
 
"כל הנחלים הולכים אל הים" 

ותיקי חיפה עוד זוכרים את הימים בהם רחצו במימיו הצלולים של נחל הקישון. במרוצת השנים הפך לנחל המזוהם בארץ. "כל הנחלים הולכים אל  הים", כתב קהלת. נדמה שבעלי המפעלים, החליטו לאתגר ולבחון את המשך הפסוק – "והים איננו מלא". אולי אם יזרימו עוד ועוד שפכים, הוא כבר יתמלא.

הזרמת מי ביוב תעשייתי, הכוללים שאריות מתכות רעילות, הורגת בעלי חיים רבים וסביר שאף גרמו לפגיעה פיזית באנשים. שאלנו את שרון נסים, מנהלת רשות נחל הקישון, מה מצב הזיהום בנחל?

"החל מינואר 2002 הופסקה הזרמת שפכים לא מטופלים לנחל על ידי המפעלים. מאז מוזרמים לנחל קולחים תעשייתיים מטוהרים על פי אמות המידה של היתרי הזרמה לים."

אז אפשר לחזור לשחות בקישון?

"איכות מי הנחל בשלב זה, אינה עומדת בקריטריונים לשיקום נחלים ובתקן לאיכות מי נחל הקישון. מי הנחל מאופיינים בריכוזים גבוהים של חנקות, זרחות, עומס אורגני וערכי קוליפורמים כלליים וצואתיים".

בשנת 2002 במסקנות ועדת שמגר לבדיקת הקשר בין זיהום הקישון לריבוי מקרי סרטן בקרב צוללי חיל הים, לא נמצא קשר ישיר בין מקרי סרטן שהתגלו בקרב הצוללים לצלילות שערכו באזור שפך הנחל. עם זאת, נמתחה ביקורת על כך שאימונים התקיימו באזור המזוהם על ידי מספר רב של מפעלים תעשייתיים ונקבע כי יש להרחיב את סמכויות רשות נחל הקישון על מנת שתבצע פעולות פיקוח ואכיפה.

קיבלתם מנדט להרחבת סמכויותיכם, האם אכן כך?

"רשות נחל הקישון מקבלת את מסקנות דו"ח שמגר ומעוניינת לקדם את המלצות הדו"ח הנוגעות לעניינה, לרבות הרחבת תחום הפעולה וסמכויותיה. אל-אף פניות הרשות לגורמים הרלוונטיים, טרם ננקטה כל פעולה למימוש המלצה זו עד ליום זה".

זיהום אינה הבעיה היחידה האורבת לנחלים באזור. צרה נוספת היא היעלמות נחלים. כפי שקרה לוואדי רושמיה היפהפה שהתמלא בבטון והפך ל"גרנד קניון", לפני שנים לא רבות.

יש מי שרוצים לשחזר את ה"הישג". מוקד המאבק הנוכחי קרוב להפליא לאוניברסיטה. נחל נדר, אחד הנחלים היפים בכרמל, מתחיל מהחניון מעבר לכביש חיפה-עוספיא ויורד עד נחל גלים ומשם שניהם זורמים לים. המקום הוא ביתם של אלונים, אורנים, סחלבים ועוד צמחים נהדרים הצופים לנוף הים, מה שבמקרה זה בעוכרם, שכן זה מושך קבלנים.

ביררנו עם עידן קנוניץ', מרכז תא "מגמה ירוקה" באוניברסיטה, מה בעצם מתוכנן.

אילו תוכניות קיימות ומי מוביל אותן?

"תוכנית אחת היא התפשטות של שכונת דניה לעבר השלוחה המרכזית של נחל נדר. הפרויקט השני הוא פרויקט תיירותי בו רוצים להקים בית מלון, מספר מבנים ומתקני נופש.  בפרויקט שלישי אמורים לקום מגדלים בני 17 עד 25 קומות, משהו שייראה למרחק; קיים גם פרויקט רביעי, אבל העירייה לא כל כך רוצה למסור לנו פרטים על הפרויקט".

האם זה הכל?

"כביש הגישה לכל התוכניות האלה, שיחבר את הכרמל לכביש החוף, אמור לעבור בשמורה המוכרזת. מדובר בעצם על מחיקה טוטאלית של כל הנוף שאנחנו רואים כיום מהאוניברסיטה".

הפרויקטים נמצאים כעת בשלבי תכנון ראשוניים בוועדה המקומית לתכנון ובנייה. בעקבות פעילות מחאה של פעילי "מגמה ירוקה" בשיתוף ארגונים סביבתיים אחרים כמו "החברה להגנת הטבע", לעת עתה הם נעצרו. באשר לעתיד, עידן אופטימי: "אנחנו מאמינים שברגע שנציג את הבעיה, סוג של מרמה שנעשה נגד התושבים, העניין הזה פשוט לא יעבור". אך הוא מבטיח שאם יהיה צורך, הוא וחבריו ילכו עם זה "עד הסוף".

 בפנייתנו לעירייה בעניין תוכניות לבניה בנחל נדר נענינו מפי צבי רוגר, סגן מנהל האגף לדוברות, הסברה ופרסום, כי "נחל נדר נשקל כאחת מכמה אופציות לסלילת דרך נוספת לירידה מהכרמל לכביש החוף, לא ידוע לי על תוכניות לבניית מגורים".

אוויר עם תוספות

אוויר הרים צלול כיין? בהחלט יתכן. למרות הדעה הרווחת בציבור ולמרות טענותיהם של ארגונים ירוקים כי מפרץ חיפה הוא המזוהם ביותר בארץ, קובע צבי פורר, מנהל "איגוד ערים חיפה לאיכות הסביבה" כי "חוץ מבדיקת חלקיקים (אחת מכמה בדיקות שעורכים על מנת לקבוע זיהום אוויר) כשיש חמסין ואז כולם לא עומדים בתקן, כשמשווים נתונים שלנו לערים אחרות אז מצב האוויר טוב".

אם כל המפעלים עומדים בתקנים ומצב האוויר מצוין, אז למה יש צורך בגוף כמו שלכם?

"אנחנו לא חושבים שאם המצב עומד בתקן לא צריך לעשות כלום. תושבי חיפה יכולים לנשום 10% מהתקן ולא חייבים להיות על גבול התקן".

למרות המצב הצלול שמתאר לנו פורר, חן פלקו, רכז זיהום אוויר ב"מגמה ירוקה" אומר כי "לנו העניין ברור: יש מפעלים, יש זיהום ויש שיעורי תחלואה גבוהים ברמות בלתי סבירות מעל הממוצע הארצי".

כדי לברר, מה השפעת נשימת האוויר בחיפה על התושבים, פנינו לפרופסור שמואל רישפון, הרופא המחוזי של לשכת הבריאות חיפה.

פרופסור רישפון, אילו מחלות נגרמות בדרך כלל מזיהום אוויר?

"זיהום אוויר גורם לשני סוגים עיקריים של השפעות. השפעה אקוטית ומיידית- החמרה של אסטמה, החמרה במצב של אנשים שסובלים ממחלות כרוניות ומאי ספיקת לב ; לגבי חשיפה ממושכת, התפתחות מחלות ממאירות".

שיעורי התחלואה במחלות אלו גדול יותר בחיפה ממקומות אחרים?

"יש שיעורי תחלואה ותמותה גבוהים יותר בחיפה".

אם כך, אפשר לקבוע שהאוויר בחיפה מזוהם והבדיקות שנערכות ומראות כי חיפה היא מן הערים הנקיות אינן מדויקות?

"זה לא נכון שאנו יודעים שעודף התחלואה נגרם מזיהום אוויר. סקרים אלו לא נעשו. ייתכנו הבדלים אחרים כמו שיעור מעשנים, ריבוי בעולים מבריה"מ שהיו חשופים לזיהום גבוה יותר או חשיפה תעסוקתית – היו מפעלי תעשיה ומי שחלה זה העובדים".
 

עם הרגליים והגלגלים על הקרקע

בחיפה יש לא מעט מכוניות התורמות גם הן למאמץ הזיהומי. הכרמלית, הרכבת התחתית של חיפה, קיימת משנות ה-50 ויכלה לצמצם את השימוש ברכב פרטי, אם רק הייתה מותאמת לשינויים שהתחוללו בעיר. כיום, נוסעים בה כ-2000 איש בממוצע יומי, למרות פוטנציאל הסעה של 10,000.

בחודשים האחרונים נרקמות תוכניות להחייאתה, חלקן הגיוניות וחלקן די תמוהות. עודד דוניץ, יו"ר הדירקטוריון של הכרמלית, מספר על התכנונים לגבי הרכבת התחתית. "אנחנו דנים איך לנצל את הכרמלית בצורה אופטימאלית. בשלב הראשון לחבר אותה עם אגד והרכבת ובשלב השני מרחיק הלכת, הרחבת הקווים והשתלבות עם הרכבת הקלה".

היו שמועות על פתיחת מועדוני ריקודים בשטחי הרכבת, שוב הדיסקו כאן?
 
"הכרמלית מאז ומתמיד מתמודדת עם קשיים תקציביים ולכן חשבנו על רעיונות כיצד לשפר את מאזן ההכנסות. אחד מהרעיונות היה שימוש בחללים שהם מאוד גדולים ומיוחדים לצרכים אחרים, כמו אירועים שונים ומסיבות".
אבישי הדר, מנכ"ל הכרמלית, מצנן את ההתלהבות. "כרגע מטעמים בטיחותיים, קצין הבטיחות של העירייה לא מאפשר לקיים את הרעיון מתוך חשש שאנשים יפלו למנהרה. כשנקבל אישור נחדש את הרעיון".
 

אפילוג

חיפה, כפי שראינו, מלאה פוטנציאל. מול מפעלים מלאי טינופת ויזמים עם תוכניות גורדות שחקים, ניצבים ארגונים ירוקים וגופים רגולאטורים שפוקחים שבע עיניים על הנעשה.

המאבקים על צביונה של העיר, עוד ימשיכו. בינתיים, חיפה נמצאת על הסקאלה שבין התדמית הירוקה שהעירייה מנסה למכור לתדמית האפורה שדבקה בה.

הוספת תגובה

חשבון משתמש
שלום אורח/ת

התחבר | משתמש חדש