paper

בוקר, יותר מדי מוקדם בבוקר, אני עייפה, איזה קור, איפה השארתי את הפוך? אוטובוס, אוניברסיטה, רדיו, רדיו חיפה.

כבר כמעט שכחנו שהייתה פה מלחמה ושאת הקיץ בילינו במקלטים ומתחת למשקופים מאזינים בעיקר לרדיו חיפה. אחד מכוכביה של אותה מלחמה ומקור לגאווה כבוגר החוג לתקשורת באוניברסיטת חיפה, הוא נועם פרגו. נועם בן ה-27, הכתב לענייני קריות, נשלח לאורך כל המלחמה לרדוף אחרי קטיושות ולהרגיע אותנו. יצאנו לשוחח עמו.

 

בזמן המלחמה נראה היה כאילו שולחים אותך לרדוף אחרי קטיושות, לא פחדת?

"לא נסענו בזמן אזעקות באופן קבוע. בזמן שהייתה אזעקה, ניסיתי לתפוס מרחב מוגן בסביבה. אתה שומע נפילה, מאיפה מגיעה, מקבל דיווחים מאנשי קשר במקומות שונים- אם ראו איפה ואז אתה יוצא לכיוון. לנסוע בטירוף בזמן אזעקות לא עוזר לך יותר מדי."

המלחמה עוררה הרבה סערות כנגד התקשורת, בין היתר על סיכון חיי אדם ומסירת מידע לאויב בדיווח על מיקומים מדוייקים של נפילות, ככה עובדים? איפה הצנזורה?

"הבעיה העיקרית הייתה שלא היו הנחיות מדויקות בכלל. הרדיו בעצמו עיצב מדיניות מבחינת הצנזורה על מקומות של נפילות. רוב המקרים זה לא היה הרדיו שאמר דברים. הרדיו עצמו היה מאוד מודע, ברגע שמישהו אחר אומר ברדיו וזה מישהו בעל סמכות, אז זה כבר ידוע, אין לנו מה להסתיר- כמו הנפילה בבימ"ש בחיפה- עליתי ואמרתי למפיק איפה ושאלתי מה מותר להגיד, אמרו לי אל תגיד איפה זה נמצא עד שבשלב מסוים יונה יהב הגיע ואמר נפל טיל בבימ"ש."

זכור לי בוקר יום שישי, הרדיו מכוון לרדיו חיפה, אזעקה ברקע והשדרן בקול מעורר אימה: "חיפה תחת אש, חיפה מופגזת", איפה האחריות שלא ליצור פאניקה?

"היתה תחת אש, הייתי אומר לא?! נפגע סניף הדואר, נפגע רחוב ליאון בלום. מה זה פאניקה? אנשים נורא מהר חזרו לשגרה. אני זוכר שאחרי הנפילות הראשונות וכל בתי הקפה היו מלאים וחצי שעה אחרי זה היו שוב נפילות. אנשים מאוד לקחו בקלות את הנושא של המלחמה."

לקחו בקלות? אתה לא מרגיש שלקחת גם כמה טראומות איתך מהמלחמה?

"חוץ מהטראומה שיש לכל תושב אחר, כשאתה שומע אופנוע נותן גז ומשהו קופץ לך בחזה, אין טראומות, גם לא נחשפתי למראות מאוד מאוד קשים, הייתי במקומות שהיו הרוגים אבל לא ראיתי דם למזלי."

היו גם חוויות מסעירות שעברו עליך כשדרן בזמן מלחמה?

"אתה מגיע במלחמה לכל מני מצבים- אתה בשידור אבל אתה לא יודע מה אתה הולך לראות הלאה. אתה נחשף לראשונה למראה של בית שנפגע וזה נראה יותר גרוע ממה שזה היה, אבל העובדה שאתה נחשף לראשונה תוך כדי זה שאתה מספר את זה לאנשים- זה משהו מאוד מיוחד שיכול להיות רק ברדיו."

זכורה לך איזו חויה מסעירה במיוחד?

"בפעם הראשונה שהגעתי לאירוע, זה היה בבימ"ש ויצא שהגעתי ממש לפני כולם. הייתי בדיוק בעיריה, שמעתי את הנפילה ממש קרוב, יצאתי לגג וראיתי עמוד עשן עולה מלמטה. הודעתי למערכת שאני בדרך ובגלל שהלכתי ברגל, הגעתי נורא מהר. תוך כדי ההליכה דיווחתי וכשהגעתי לחצר בימ"ש, ראיתי חתיכת טיל. עמדתי ודיווחת: כן אני עכשיו כמה מטרים מהטיל. פתאום הסתכלתי סביב וקלטתי שמכל כיוון יש חבלנים שסוגרים את האזור ואני באמצע."

חשיבותו של הרדיו, במיוחד האזורי, בזמן מלחמה בהחלט מובנת, אבל למה להאזין לרדיו חיפה ביום יום, מה טוב ברדיו אזורי?

"בסופו של דבר, אתה חי בתוך העיר שלך. יש הרבה דברים שלא תמצא בתקשורת הארצית, הרבה דברים שנוגעים לך. כמו הקרנבל שהיה במוריה- זה לא דבר שהופיע בתקשורת הארצית אבל זה הופיע בהרחבה ברדיו חיפה ולפי דעתי מי שגר בחיפה, חשוב לו לדעת מה קורה מסביבו. אתה חי פה, אתה גם מושפע מהדברים."

איך הגעת לרדיו חיפה?

"סיימתי את לימודי התקשורת וכמו כולם חיפשתי עבודה בתקשורת והיה עניין של מזל, בדיוק עזבה כתבת, שמעתי על זה ניגשתי ונכנסתי לרדיו."

זה הכל רק עניין של מזל?

"חייבים לזכור שבחיפה יש מספר מאוד מצומצם של משרות בתקשורת לא בכיוון הטכני אלא בכיוון של להיות כתב או משהו כזה. יש בחיפה שלושה עיתונים, בקריות שלושה, בטבעון עוד משהו, רדיו חיפה. מהבחינה הזו זה מזל כי בשלב מסוים המשרות מתמלאות ואין משרה נוספת. בת"א בגלל שיש הרבה יותר זה הרבה יותר דינמי, יש דברים חדשים שנפתחים ונסגרים. אבל בכלל בתקשורת יש המון מזל."

רוב בוגרי החוג לתקשורת אצלנו ובכלל פונים מרכזה לחיפוש אחר ההצלחה ואתה נשארת כאן, מתוך בחירה?

"בגלל שאני לא לבד אלא יש לי גם בת זוג, שהייתה במהלך הלימודים, היה לי ברור שנה שעברה שהחיים שלי בחיפה ושאני לא יכול להעביר הכל לת"א. אני חושב שבהרבה מאוד דברים מי שרוצה כן להתקדם ולעבור לתקשורת הארצית, להצליח ולשגשג חשוב לעשות את הניסינות הראשונים בתקשורת המקומית וזאת בגלל שזה בית ספר ממש טוב, אפשר גם לטעות פה ושם בלי שזה יעלה לך בכל הקרירה. רדיו חיפה מהבחינה הזו הוא מקום מצוין."

בתור בוגר של החוג לתקשורת באוניברסיטה וכאחד שעוסק בתקשורת מעשית, אתה מרגיש שהלימודים תרמו לך?

"מראש כשהגעתי לחוג לתקשורת באתי מתוך מודעות מאוד ברורה שהחוג לתקשורת באוניברסיטה הוא חוג אקדמי. זה לא שתבוא עם התואר ותכנס למשרד של המנכ"ל של העיתון או הרדיו ותגיד אני סיימתי, אפילו בהצטיינות, באוניברסיטת חיפה ויגידו לך וואלה בוא תכנס. אני חושב שתחום התקשורת מבוסס על ניסיון, גם אם החוג היה מאוד מעשי כמו עמק יזראל אין שום דבר שעולה על ניסיון בתחום עצמו. מהבחינה הזו הפרקטיקום בחוג יכול לעזור. אפשר להתשמש בו כמנוף להכיר אנשים מהתחום שאתה רוצה להיכנס אליו וגם לראות אם בכלל מתאים לך. מבחינת הלימודים עצמם, יש מקרים שזה נוגע, אולי כתבים ואנשים תקשורת שמגיעים מלימודי תקשורת אקדמיים יש להם סגנון מחשבה מסוים, ביקורת מסוימת שקיימת בגלל הלימוד בתחום."
 
הוספת תגובה

חשבון משתמש
שלום אורח/ת

התחבר | משתמש חדש