"ארץ ישראל, היא, אני לא רוצה להגיד כוסית, היא יפה מאוד מאוד מאוד בעיניך?"

"היא המולדת. וכמו שעל אישה וילדים קשה למצוא פגמים, היא בעיני הכי יפה."

"אז היית עושה אותה?"

(רנו פסקאל מראיין את פלמח זאבי) 

אם אתם מנויים ליס אתם מוזמנים לדפדף לכתבה הבאה כי סביר להניח שאין לכם מושג במי מדובר (אלא אם כן לא פספסתם אף פרק של 'אימא'לה'). אם בכל זאת נשארתם, וטוב שכך, הרשו לי להציג בפניכם את מי שסומן כבר לפני כשנה וקצת כדבר הבא, השחקן והקומיקאי יובל שגב. 
 

נפרדים מרנו פסקאל

אנחנו נפגשים בקפה 'סוכר', בפינסקר, ממש ליד הבית (שלו), שנייה לפני שידור הפרק האחרון בעונה השלישית והאחרונה, כך מסתבר לי, (כן, כן, האחרונה. כך מסתמן בערוץ) של תוכניתו 'עולמו של רנו פסקאל' וממש לקראת עלייתה של העונה השנייה בסדרה 'אימא'לה' (עם אורנה בנאי).

עונה אחרונה של רנו פסקאל??

"זהו, נגמר. יש שידורים חוזרים. נראה לי שהערוץ רוצה להתחדש. זה רץ כבר שנתיים ועם שידורים חוזרים (שידורים חוזרים בערוץ ביפ? לא יכול להיות!- ש.ג). עשינו מאה תוכניות שזה די הרבה, שלוש עונות. ההנהלה בערוץ התחלפה ורוצים לעשות דברים אחרים וזה הכי לגיטימי, גם אני רוצה לעשות דברים אחרים אני שמח שאני יכול לנסות דברים אחרים. אני יישאר אותו בנאדם ואני ימשיך לעשות ת'שטויות. אבל לא רע לי מזה."

"עולמו של רנו פסקאל" (לאלו שנשארו בכל זאת) היא תוכנית תחקירים אלטרנטיבית, מופרעת הזויה, על גבול האינפנטילית משהו עם צוות כתבים, שאת כולם מגלם יובל, מופרעים והזויים עוד יותר. רנו פסקאל, מי שהמציא את תורת הראיון מחדש, הכתב הראשי (והחביב עליי ביותר), בעל מבטא צרפתי מוזר (בפרק האחרון מתברר למה מוזר. הוא פשוט לא צרפתי) וחשק מיני עז, הוא עיתונאי חוקר שמנסה לראיין את כל מי שמעניין אותו מזווית מאוד אישית כששאיפתו הגדולה היא להשיג כמה שיותר בחורות. למעשה יובל הופיע עם הדמות עוד קודם באינטרנט, בנענע וידאו ומשם התגלגל לערוץ ביפ. הדמות הזו, לדבריו, מבוססת על מורה בקורס ליצנות של פיליפ גוליה שעשה בפריז. "המורה שלימד אותי היה מין אחד כזה שנראה כמו פרופסור אינטלקטואל אבל היה בעצם עם אינטליגנציה רגשית של ילד בן 4. ליצן." נשמע ביזארי? חכו, רק התחלנו. יש את חמיד, כתב התיירות הסעודי, שהוא ציוני וימני בדעותיו, "הערבי החדש" כפי שהגדיר יובל. "נתניה פולג", הוא מסביר "היא האנטיתזה לכתבים של גיא פינס, היא לא נחמדה, היא לא יפה והיא לא מתעניינת באנשים שהיא מראיינת". את לוקו, זמר הפאנק שכותב שירי מחאה, הוא המציא מתוך חלום ילדות לשיר שירי פאנק, כפי שהיה עושה מול המראה בבית.  יש גם את שנאפי הפסיכולוג (שטיפל ברנו בילדות) חסר הכריזמה "שכל מה שמעניין אותו זה להפליץ למטופל שלו תיאוריות בשקל ולנצל אותו מינית", וגם את אלכס אקסטרים, שהצטרף רק בעונה השלישית כפרודיה על כל הג'ייקאס, "הרוסים שמנסים להיות כאלו מגניבים וקוליים ולעשות דברים כאילו מסוכנים אבל הם בעצם ילדים טובים". אבל הדמות שהוא הכי אוהב לגלם היא מלך רובינשטיין- אמן מיצג יידי. האומנים שאליהם הוא מתלווה, חלקם מכרים (של יובל) וחלקם מתחקירנית התוכנית, נמצאים בשוליים של התרבות בתל אביב, כמו מופעי פרינג', שאליהם הוא הולך הרבה. הדמויות כולן הן פרי דמיונו, אך כתיבתן נעשית יחד עם רועי "ציקי" ארד ונדב בושם שהצטרף בעונה השלישית. "כל אחת מהדמויות באה ממקום אחר של התת מודע, הוספנו להן אובססיות קטנות, הרעיון הוא שלי אבל כתיבת השאלות היא ביחד".

אפשר לחשוב שהמרואיינים שלך יוצאים קצת נלעגים בראיונות, שהבדיחה היא על חשבונם

"אני אומר להם מראש. הם לא רואים את הדמות, הם פוגשים אותי. הם יכולים לראות קטע לצפייה לפני שהם עושים את זה. הקלפים פתוחים על השולחן. מעולם לא תבעו אותנו, מעולם לא התלוננו, מעולם לא התקשרו להגיד איזה חארות, אלא להיפך- איזה יופי יצא. אני עושה דברים שאולי גורמים למבוכה, סיטואציות מביכות, אבל אני לא משחק איזשהו משחק שהבן אדם השני לא מודע לו. זה משחק, שאני מכתיב את הכללים אבל הם יודעים שהם נכנסים למשחק מההתחלה."

יש בזה הרבה סיכון, לצאת לשטח ופשוט לזרום עם התגובות של השטח

"זה קשה, אבל גם מאוד מהנה. זה הכי מעורר את הדמיון, אתה יוצא ואתה עושה מה שאתה רוצה, אתה לא מוגבל, אתה הכי יכול לפרוח, אני לפחות, אני מאמין שכל אדם שהוא יוצר ונותנים לו חופש אז הוא פורח".

יש לך תוכניות להמשיך בערוץ ביפ?

"כן. אין משהו ספציפי כרגע. אבל אני מת על הערוץ הזה. הערוץ היחיד בטלוויזיה שבאמת אפשר לנסות בו. אפשר גם לנסות באינטרנט הכל וגם את האינטרנט אני נורא אוהב בגלל זה. אבל ערוץ ביפ זה המקום היחיד בטלוויזיה שהם כמעט בכלל לא מצנזרים אותך והם מאוד פתוחים לדברים אחרים, שהם ניסיונות טלוויזיוניים. בשום ערוץ לא ייתנו לזה בית. פה בגלל שאין לך את הלחץ של רייטינג ומפרסמים אז אתה חופשי. זו מתנה גדולה ומשם יכולים להגיע, אני חושב, הדברים האחרים, היותר מיוחדים שהם לא בהכרח מתאימים למכנה המשותף הגדול. יש הרבה אנשים שגם לא יאהבו את זה אבל עצם זה שזה קיים, זה חשוב שזה יהיה קיים, האלטרנטיבה".

כן, אפשר לראות את זה גם בטוקבקים

"תמיד יהיו כאלו שלא יאהבו, או שזה מצחיק אותך או שזה לא. צחוק זה דבר אינטואיטיבי. אבל לוקחים בפרופורציות".

מזהים אותך ברחוב?

"מעטים. רק צופים אדוקים יזהו אותי בלי הפאה והמשקפיים. אני לא נמצא במצב שאני לא יכול לצאת מהבית".

 

פרנקו תעשה לי ילד

 

לא רק אלטרנטיבות יש בעולמו של יובל, אלא גם קצת פריים- טיים ערוץ שתיימי. בעונה שעברה ביקר ב'ארץ נהדרת' ("כיף נורא לשבת עם האנשים הגדולים, הם מוכשרים") ובקרוב עולה בקשת העונה השנייה של 'אימא'לה', סדרת דרמה בכיכובה של אורנה בנאי, שם הוא משחק את פרנקו- ברמן צעיר ומקסים, שבינו לבין אפי (אורנה בנאי) מתפתח רומן. היא נכנסת להריון אבל לא יודעת אם פרנקו הוא האבא. על השאלה מה יהיה עם אפי ופרנקו, הוא לא כל כך יכול לענות, "עכשיו הסתיימו הצילומים לתוכנית, היא עולה בסביבות מרץ, אני רק יכול להגיד שהדמויות המשניות מתפתחות, הן מקבלות יותר סיפור, יש דרמה גם שם".

'אימא'לה', לידיעתכם, היא אחת מהסדרות היותר טובות. היא זכתה השנה בחמישה פרסים בטקס פרסי האקדמיה לטלוויזיה, ביניהם פרס הסדרה הקומית-דרמטית, פרס התסריט ופרס הבימוי
צוות מנצח?

"הוא במאי מדהים, רם נהרי, וגם תמר מרום, מי שכתבה אותה. כולם ממש ממש טובים בצוות של התוכנית הזו. עזבי פרסים, הם אנשים באמת מוכשרים ובלי פוזה וחארטה. אפשר לקרוא לזה אומנים. יש הרבה אנשים שהם פועלים של התעשייה, והם לא. הם באמת יוצרים. צריך לעבוד רק בסביבה כזו, דברים אחרים לא צריך לעשות, זה מדכא. בסופו של דבר אתה יוצא הכי טוב כשאתה עושה דברים כאלה. אם אתה יכול להרשות לעצמך אז זה מאוד כיף."

 

אז מי אתה יובל שגב?

 

שגב, בן 29, חיפאי לשעבר, כבר עשר שנים בתל אביב, התחיל את דרכו בגיל 16 בערוץ המקומי, בחיפה, בו הנחה תוכנית קומית (כמה מפתיע). כתלמיד בבית הספר הריאלי, מעולם לא נחשב לליצן הכיתה, כפי שנהוג לחשוב על קומיקאים, אלא יותר בכיוון של עוף מוזר, אנדרדוג, אבל כזה ש"קיים ועושה דברים". "עבודות שהיה צריך להגיש, הייתי מציג בכיתה, בטקס הסיום הופענו אני וחבר שלי.  לאחר לימודיו בסמינר הקיבוצים, נסע, כאמור, לפריז עבר קורס ליצנות, חזר ארצה, יצר את רנו פסקאל וכל השאר היסטוריה. הוא גם למד במגמת בימוי בחוג קולנוע באוניברסיטת תל אביב וכשיהיה גדול ירצה לביים. היום הוא מנסה דברים חדשים בבית, ברחוב, הוא והמצלמה שלו. הוא מטייל הרבה בעולם ("משתדל לפחות פעמיים בשנה") ואם חשבתם לרגע שהפרקים של רנו פסקאל אשר צולמו בחו"ל הם כי ערוץ ביפ הוא ערוץ עתיר תקציב, חישבו שוב. "אני פשוט לוקח את המצלמה שלי ומצלם". חוץ מלצלם את עצמו, הוא ממשיך להופיע בהצגת הפרינג' הסאטירית "ישבנים קוראים שירה" שעולה אחת לחודש בתיאטרון תמונע בתל אביב, מופע נונסנס שהוא יצר עם שני חברים נוספים (אחד מהם הוא נדב בושם) שגם משחקים בו. קחו אוויר, זה לא נגמר, הוא גם מתמחה בג'אגלינג, "עשיתי ג'אגלינג בזמן הלימודים. אני אוהב את הדברים הפיזיים, את הדברים הפחות קונבנציונאליים. עבדתי בזה הרבה. כל הלהטוטים הלפידים וכאלה."

מלבד כל זאת, לשגב יש גם אהבה בחיים, כבר שנתיים וחצי, השחקנית חני פירסטנברג, הם גרים יחד ו"מאוד מאוהבים. מאוד".

רנו פסקאל? פרנקו? ליצן החצר? יובל שגב הוא בחור רגיל לחלוטין, הרבה פחות מופרע משנדמה לכם, אפילו קצת ביישן, נראה לי. אז אין עוד עונה, אבל מה שבטוח הוא שלרנו פסקאל אני לא הולכת להתגעגע, ולא כי אני לא אוהבת אותו (באופן מטריד למדי, אני כן!), אלא כי בדיוק כמו "חברים" ו"סיינפלד" גם הוא יהיה כנראה אלמותי, שהרי בערוץ ביפ מאוד אוהבים שידורים חוזרים. וחוזרים. וחוזרים. 

 

 5 דברים שלא ידעתם על רנו פסקאל:

1. הוא אוהב לשחק בשערות שסביב הפטמות שלו.

2. הוא שונא שוקולד. זה מכניס אותו לדיכאון.

3. הוא חובב חתולים. וגם חיות אחרות אבל יש לו חתול.

4. בילדותו היה לו אוסף אביזרים של דובוני אכפת לי, סרגלים וכאלה.

5. הוא אוהב להשתין במקומות חשוכים בחיפה. לא רק פתוחים, גם סגורים.

 

הוספת תגובה

חשבון משתמש
שלום אורח/ת

התחבר | משתמש חדש