paper
 
הכל התחיל כשידיד שלי שלומד בכרמיאל הראה לי אתר אינטרנט של עמותה שנקראת איילים. בהתחלה שאלתי את עצמי שוב איך הוא מגיע לאתרים המוזרים האלו ולמה אני צריכה להיות עדה לגילויים שלו אבל אחרי ששוטטנו קצת באתר וראינו סרטון קצר על העמותה אני מוכרחה להודות שפשוט נשביתי. עמותת איילים עוסקת בהקמה של כפרי סטודנטים בנגב ובגליל כשכל סטודנט השייך לעמותה תורם מס' שעות לקהילה ולעמותה ובתמורה מקבל מלגת שכר לימוד מלאה. חיפוש אחר מייסדי העמותה הוביל אותי ליובל כהן, האחראי על הסניף בכרמיאל, ממנו למדתי יותר על איילים.
 

יובל, ספר לי קצת איך עמותת איילים קמה, של היה הרעיון?

אני ושאר מייסדי העצומה, מתן דהן ודני גליקסמן היינו חברים טובים עוד מהצופים ומהגרעין, נשארנו בקשר טוב גם בזמן הצבא ולאחר הצבא כשכל אחד טייל בחלק אחר בעולם. מתן חשב על הרעיון בזמן הטיול ולפני יציאה לטרק האנאפורה השאיר בבית חב"ד מודעה שבה הוא כתב שכל מי שמעוניין להקים כפר בנגב מוזמן להשאיר פרטים במייל שלו. כשהוא חזר אחרי שלושה חודשים המייל שלו היה מלא בתגובות חיוביות...
 

איך הרעיון קרם עור וגידים?

כשחזרנו כולנו מהטיול, מתן כבר שיתף אותנו ברעיון. במהלך השנה הזו התחלנו לגלגל אותו ע"י פגישות עם חברי כנסת, עמותות, קרנות, בעצם יצרנו מעין לובי סביב הרעיון. כמו כן ביקרנו בנגב בניסיון למצוא קרקעות מתאימות לכפר הראשון ובסופה של אותה שנה המועצה אזורית רמת נגב הקצתה לנו שטח בתוך הישוב אשלים להקמת כפר עדיאל. במקביל קרן רש"י ייעדה לאיילים 500,000 ₪ בשנה למלגות ובנוסף 50,000 ₪ לפעילות. התרומה הזו היוותה את קרש המקפצה להתחיל בגיוס סטודנטים באוניברסיטת בן גוריון.

מה היתה רמת ההיענות כשהתחלתם לגייס סטודנטים?

זה היה מדהים, בשנה הראשונה 900 סטודנטים רצו להצטרף אלינו כשהיה מקום רק לחמישים אנשים. השלב הבא היה מיונים ואז העברה לכפר והשתלבות בעבודות הקהילתיות אך מכיוון שהכפר לא היה בנוי עדיין הסטודנטים התחילו לתרום את 250 השעות השנתיות בתרומה לשכר לימוד מלא. העבודות הקהילתיות התמקדו בחניכה קבוצתית של נוער במצוקה בנתיבות, דימונה, אופקים ובאר שבע.
 

באיזה שלב התחלתם בבניית הכפר?

עוד במקביל להשתלבות הסטודנטים בעבודות הקהילתיות מתן לקח הלוואה כדי לקנות את שני הקרוואנים הראשונים.  בקיץ של שנת 2004 באו המון סטודנטים וחברי תנועות נוער לעזור בבניית הכפר, חיבור לתשתיות ופיתוח סביבתי. בתחילת שנת הלימודים 25 סטודנטים עברו להתגורר בכפר בעלות 60 $ לחודש. השנה היינו אמורים לקבל סטודנטים חדשים וקבל עוד קרוואנים כדי להרחיב את הכפר, אבל באותה תקופה הוצאה לפועל תוכנית ההתנתקות וכל הקרוואנים הלכו לשם. מצאנו 17 קרוואנים בני 30 שנה שהיו בדרך להריסה ומאתיים סטודנטים מהנגב והגליל באו באותו קיץ כדי לעזור בשיפוץ הקרוואנים ובניית תשתיות. היום מספר הסטודנטים החיים בכפר עומד על 70 איש.
 

איך הייתה האווירה בכפר?

אנשים הגיעו מאוד מחוברים לרעיון, העבודה עצמה בכפר חיברה בין האנשים שבאו לגור שם. היו גם פעילויות, מסיבות, כנסים וטקסים. הדגש, השפה המרכזית היתה החלוציות והציונות.

במהלך השנה היה טקס הנחת אבן פינה עם שמעון פרס. גם אריאל שרון הגיע לכפר והוא היה בשוק ממה שהוא ראה, זה הזכיר לו את התקופה המוקדמת של המדינה. הוא פנה למנכ"ל שלו ושאל: "איפה אנחנו בתמונה? אסור לנו לפספס את זה, תתחילו לעזור להם!" משם משרדי הממשלה התחילו להזרים יותר כספים וזה נתן אימפקט גם לקרנות ותורמים גדולים יותר. הכספים אפשרו התחלה של בניית ישובי קבע במקום הקרוואנים הזמניים. שבוע הבא אנחנו מתחילים את יציקות הבטון. הדבר נעשה בתמיכה מלאה של גורמים חשובים כמו קרן רש"י, קרן אסתר המלכה, מועצה אזורית רמת נגב, הסוכנות היהודית וממשלת ישראל.
 

באיזה שלב התחלתם לחשוב על כרמיאל כיעד?

התחלנו לחשוב על כרמיאל השנה. כבר בשנה הקודמת סטודנטים במכללת תל חי התחילו להשתלב בעבודות קהילתיות תמורת מלגות ובאמצע השנה הזו גם סטודנטים מעמק הירדן וכרמיאל הצטרפו. כרגע אין להם עדיין מוקדי פעילות קבועים, זה יתגבש החל מהשנה הבאה. בנוגע לבניית כפרים בשנה הבאה 60 סטודנטים מתל חי יעברו לדירות שהעמותה מייעדת להם ובעמק הירדן יש כפר שטח שמוקצה להקמת כפר בשנה הבאה בנווה אור אליו יעברו 20 סטודנטים. בניית הכפר בכרמיאל כנראה תחל עוד שנה.
 

מה הייתה רמת ההיענות בכרמיאל?

ההיענות הייתה לא רעה למרות שזה היה אמצע שנה כשהתחלנו לגייס שם. הסטודנטים שם קצת יותר עסוקים ועמוסים כיוון שרובם הנדסאים. כרגע יש 15 חברי עמותה בכרמיאל שמשתלבים בכל מיני פעילויות לא קבועות והמטרה היא ששנה הבאה יהיו 20 סטודנטים שישתלבו בפעילויות קבועות.
 

מהן התוכניות שלכם לטווח הרחוק? איך אתם רואים את העמותה בעתיד?

התוכנית היא להקים חמישה כפרי סטודנטים בגליל וחמישה כפרי סטודנטים בנגב. בדימונה יש כבר כפר נוסף שהתחילו לבנות בפסח. יומיים לפני ליל הסדר הגיעו 240 סטודנטים מכל סניפי העמותה וביומיים נבנה הכפר. עברו להתגורר שם עשרה סטודנטים ושמונה אנשים משנת שירות.
 

וואו, בניתם כפר שלם ביומיים!! ממש חומה ומגדל... ההרגשה בגליל היא פחות חלוצית מזו שבנגב?

את הנגב צריך להחיות ואת הגליל צריך להציל, גם כאן חשוב לתרום ולהביא לשינוי חברתי. האווירה עצמה שונה אך יש משהו אחר שהוא מיוחד וייחודי רק לגליל. גם בעכו, במכללת גליל מערבי, יהיו שנה הבאה עשרים סטודנטים שישתלבו בעבודות קהילתיות וחינוכיות. יש הגירה גדולה של חבר'ה צעירים מהאזור וזה אתגר גדול לנסות לשנות זאת.
 

לסיום, מה התחושה שלך לגבי איילים יותר משלוש שנים אחרי שהועלה הרעיון?

אני מרגיש שהייתה התקדמות מדהימה בשלוש וחצי שנים הללו. לא ציפיתי לכזו הענות בגליל ובנגב, כלומר, כבר מההתחלה ראינו את הפוטנציאל דרך התגובות של החברים. אבל מרעיון קטן ל- 400 חברים ששיכים היום לעמותה, ההתקדמות היא ענקית.

 

ראיון מהצד השני

לאחר הראיון עם יובל כהן, רציתי לדבר עם סטודנט הפעיל ב"איילים" כדי לשמוע על התרשמויותיו מהעמותה ופעילותו בה. לכן יצרתי קשר עם רועי פורטנוי, סטודנט בן 25 להנדסת תעשיה וניהול במככלת אורט בראודה, כרמיאל.
 

רועי, איך הגעת לאיילים? מתי שמעת על העמותה בפעם הראשונה?

עוד בסמסטר הקודם נציגים של איילים נכנסו לכיתה של חברה שלי, שלומדת גם היא במכללה, וסיפרו להם על פתיחת הסניף בכרמיאל. באותו יום היא כבר סיפרה לי על זה כי היא ידעה שאני אתעניין. לפני שהלכתי לדוכן הרשמה של העמותה בקמפוס, מצאתי את האתר שלהם, קראתי על העמותה וראיתי את הסרט שנמצא באתר ויום למחרת כבר נרשמתי.

מה היה באתר של איילים שגרם לך להירשם כבר ביום למחרת?

זה נראה כיף וחשוב וכבר כמה זמן שאני מעוניין להיכנס למסגרת כזו שבה אני אוכל לתרום. באיילים אני תורם גם לקהילה במסגרת העבודות הקהילתיות וגם עוזר לקדם את הרעיון עצמו. אני מאוד מאמין במה שהעמותה עושה ומקדמת, ההתרכזות סביב ערכים כמו הציונות.
 

איך עברו המיונים? ספר קצת על התהליך.

בהתחלה לקח קצת זמן מההרשמה עד תחילת המיונים עצמם. את המיונים התחלתי בערך חודש וחצי מהזמן שנרשמתי. אחר כך זה הלך די חלק, הייתה לי שיחה עם יובל כהן (האחראי על הסניף בכרמיאל, ה.מ.י.) ונציגה נוספת מהעמותה וכעבור זמן לא רב הודיעו לי שאני בפנים.
 

הבנתי שהסניף עדיין לא פעיל לגמרי, מה קורה כרגע מבחינת הפעילות של הסטודנטים?

כרגע יש 15 סטודנטים בגרעין, אנחנו נפגשים פעם בחודש במסגרת העמותה עם אנשי חינוך, חברי כנסת, מעין מפגשי העשרה וגיבוש. בקשר לעבודות הקהילתיות, כרגע הן לא סדירות ביותר. מכיוון שאנחנו די עמוסים בלימודים, עיקר התרומה שלנו לקהילה יתבצע בקיץ- בכרמיאל, תל חי ואף בנגב למי שמעוניין. אני מאמין שבשנה הבאה העבודות הקהילתיות יהיו יותר סדירות וקבועות. אני מקווה שאני אדריך ילדים בנושאי העשרה כמו שבחרתי.
 

יתכן והכפר בכרמיאל יבנה עוד שנה. אתה חושב לעבור לגור שם?

אני מאוד רוצה לגור בכפר סטודנטים כשהוא יבנה. אני עדיין בתהליכי שכנוע של חברה שלי.
 

אז מה ההתרשמות שלך מאיילים עד כה?

אני חושב שזה גוף מאוד מסודר עם יכולת ורצון אדיר להשפיע ולשנות ולדעתי הוא כבר הוכיח את עצמו בתחומים רבים. מהזמן הקצר שיצא להיות חלק מאיילים אני יכול לומר שאני מאוד מתרשם וגאה להיות חלק מזה.

 

כמי שמעריצה את הזמנים בהם הציונות והחלוציות היו הדבר החשוב ביותר ואנשים הקריבו את חייהם בשביל להקים את יישובי הארץ הזו, גם אני רואה באיילים משהו מבורך ואפילו קדוש. הפעילות של העמותה בנגב ובגליל היא אמנם צעירה יחסית אך כבר השיגה כל כך הרבה ויש לחבר'ה האלו עד המון לתרום ועוד הרבה סטודנטים צעירים להלהיב. רק תחשבו על זה, כפרים שלמים שמאוכלסים על ידי סטודנטים פעלתניים ומגובשים שתורמים גם מזמנם לקהילה. תודו שזה נשמע כמו הגשמת החלום הציוני הגדול מחדש.

 

 

הוספת תגובה

חשבון משתמש
שלום אורח/ת

התחבר | משתמש חדש