Shy Nobleman – Beautiful Life

Noble Tunes 2005

באחת ההופעות שלו, שי נובלמן עלה לבמה עם חולצה שכתוב עליה I’m Shy but I’ve got a big dick. בדיחת קרש כזו יכולה להצטייר כחיננית רק אם באמת קוראים לך שי, שלא לדבר אם באמת יש לך ביצים  גדולות. דרוש הרבה אומץ כדי להפיק אלבום פופ-פסיכדלי באנגלית ברוח סוף הסיקסטיז, בהשפעה כבדה של הקינקס מצד אחד והביץ' בויז מן העבר השני של האוקיינוס, בישראל של היום.

את הדיון בנוגע למוסיקה ישראלית באנגלית אני אשאיר לעכברי האינטרנט. במקרה של נובלמן, שהתגורר כמה שנים בלונדון שם למד גיטרה אצל המתופף של ה"הדקוטס" (להקת הגראז' האגדית של בילי צ'יילדישׂ) הוא עקר מתוכן. נובלמן חף מכל מבטא ישראלי, והכתיבה שלו באנגלית "נכונה" ולא נופלת למלכודת של "שפה גבוהה" מאולצת.

כבר עם אלבום הבכורה שלו מ-2001, How To Be Shy, זכה נובלמן להכנס לרשימת 50 אלבומי השנה של ה"רולינג סטון" (כבוד) וסיבוב ההופעות האמריקאי תואר (על-ידו) כהצלחה מסחררת. למרות זאת, החליט שי שהפרק הבינלאומי בקריירה שלו תם לעת עתה וכמעשה אייל ברקוביץ' שב לביצה המקומית כדי לקחת דאבל.

לצורך כך הוא גייס סביבו שלישיית גלאקטיקוס מסצינת האוף-מיינסטרים המקומית – גבע אלון ("פליינג בייבי", גיטרה), יותם בן-חורין ("יוזלס איידי", בס) ואיסר טננבאום ("רוקפור", תופים). בין שאר הנגנים שמשלימים את ההרכב באלבום ניתן למצוא את אורי כינרות ("בום פם"), רם אוריון ("גיבור גיטרה") ודני נוימן ("ראשון בשער").

התוצאה היא אלבום שמצליח אפילו להתעלות על קודמו. נובלמן לא איבד את הטאץ' שלו להרמוניות ומלודיות סטייל פול מקרטני ומתגלה כאן כמפיק מוכשר העושה שימוש נרחב בכלי מיתר. "ביוטיפול לייף" הוא כולו פיסות פופ מתוזמרות, כיפיות, עצובות ותמימות, חפות מכל ציניות, בהתאם לתקופה אותה הוא מנסה לשחזר. רמה גבוהה. עם זאת, האלבום מתאפיין בטוויסט פאוור-פופי למדי, מה שנקרא "מהודק", כך שנראה לי שגם מי שלא קוראים לו שחר שפירא יצליח להינות ממנו.

נכון לעכשיו ההצלחות הן חלקיות בלבד. "גירלפרנד", הסינגל הראשון, נכנס לאיזה שבוע וחצי לפלייליסט של גלגלצ, ומסע יחצנות מאסיבי ב"טלנובלה בע"מ" (ותודה לאח דרור, יוצר הסדרה). כמאמר הקלישאה, בינתיים הטבלה משקרת.

הוספת תגובה

חשבון משתמש
שלום אורח/ת

התחבר | משתמש חדש