כישלון חרוץ

ראשי >אילטורים>כישלון חרוץ
paper
 

באחד מערבי השבוע האחרון התיישבתי לצפות בביצועיה של קבוצתי האהובה משכבר הימים, במסגרת משחקי אלופות אירופה המספקים לרוב מפגן יכולות מרשים ושפע דרמות. הקבוצה שיחקה יפה, אפילו הרשימה, אך הפסד 2-1 בתום 90 דקות הותיר תחושת החמצה גדולה, כאילו רבץ עליה נאחס עצבני. בסיום המשחק נותרתי לבהות במסך, בידי בקבוק גולדסטאר, השלישי במספר, שכבר הספיק להתחמם וטעמו הפך טפל. כמה סימבולי. מחשבה אחת העיקה עלי - איזה פוטנציאל מטורף היה להם באותו ערב, ואיך לא השכילו להביא למימושו.

כמעט כל מי שלא היה תלמיד מצטיין מגן חובה ועד סוף התיכון נתקל במשפט המתסכל "יש בך המון פוטנציאל", משפט די סתום, אם תחשבו עליו לרגע: הרי אם יש בי אותו פוטנציאל אדיר – למה שאסתיר אותו? ומנגד, אם לא אצליח לעולם להפגין את אותו פוטנציאל - הרי שאזכר לנצח כאכזבה. לפעמים נדמה, וברור לי כמה המשפט הבא עלול להישמע פטאלי, כי עדיף למות צעיר גדוש פוטנציאל מאשר להישאר מספיק זמן בסביבה כדי להוכיח שאין בך את הכישרון, היכולת או הרצון לממש את הפוטנציאל הזה. כי פוטנציאל, מה לעשות, הוא דבר הפכפך – מצד אחד יש בכך לומר כי אתה גדוש כישרון וזה פשוט עניין של זמן עד שתבקע ממצב הזחל המכוער, בו אתה שרוי ותהפוך לפרפר מרשים, ומנגד, אם אף-פעם לא תשמע את צירוף המילים "יש לך המון פוטנציאל", רבים הסיכויים שתרגיש סוג ב' לנצח.

אולי הסוד בפוטנציאל הוא לגשת לדברים מתוך רצון אמיתי, אמונה, תחושת בטן חזקה, ולעשות את הדברים מכל הלב – כי אז הפוטנציאל האדיר הזה פוגש את הרצונות שלנו, את הכמיהה הבסיסית לעשות את הדברים עד הסוף וכמו שצריך, ואז? אז כנראה שום דבר כבר לא יכול לעצור אותנו, גם לא איום הפוטנציאל המפוספס.

אגב, במשחק הגומלין הקבוצה שלי הצליחה להרים ראש אל מול האיום ולממש את הפוטנציאל האדיר שידעתי שיש בה: ניצחון 7-1. נתראה בחצי הגמר...

 

הוספת תגובה

1 תגובות לכתבה
1. (משתמש/ת אנונימי/ת) 2012/05/27 12:34
חשבון משתמש
שלום אורח/ת

התחבר | משתמש חדש