רשות הבידור

ראשי >כתבות>רשות הבידור
paper

"במדינה קשת יום יש רצון גם לצחוק קצת", "מעמד העיתונאי נשחק", "מדינת תל אביב קברה את מדינת ישראל". לא, הציטוטים הללו אינם לקוחים מדיון סוער במהלך שיעור באוניברסיטה, אלא נאמרו על ידי גדי סוקניק, דנה וייס ורפיק חלבי (בסדר הזה) בפורום שעסק ב"תהליך הבידוריזציה של החדשות". הפורום, בו לקחו חלק בין היתר גם יואב טוקר וירון טן-ברינק, נערך במסגרת פסטיבל "שובר מסך 2008" שנערך בחודש מאי במכללת עמק יזרעאל.

מה מביא את כל אותם סלבריקה מתל אביב עד שערי קיבוץ מזרע? פסטיבל שובר מסך מאורגן, עד הפרט האחרון, על ידי תלמידי החוג לתקשורת במכללת עמק יזרעאל זו השנה הרביעית ברציפות ומציע לסטודנטים ולקהל הרחב הזדמנות לשמוע כיצד מבינים אנשי התקשורת בישראל את המערכת אותה אני וחברַי לחוג לתקשורת, לומדים. הטלוויזיה הייתה אמורה לזכות לאור הזרקורים בכנס, אך בפועל הנושא החם שהשתלט על הדיונים היה ה"בידוריזציה של החדשות". הביטוי חזר שוב ושוב בפורומים השונים, בדיונים המנומסים יותר וגם בויכוחים הקולניים. אותם ויכוחים חשפו בחריפות עזה מהצפוי את הפערים בין ה"אקדמיה" וגופי המחקר התקשורתי לבין ה"עיתונאים".

 

האיש הקטן מהרדיו

בשמונה וחצי בבוקר, השעה מוקדמת ורק מעטים מגיעים לפאנל הפותח את הפסטיבל ובו מראיין זיו יונתן, מוסיקאי, איש רדיו ובנו של המשורר המיתולוגי נתן יונתן ז"ל את יואב קוטנר. הם תוהים יחדיו על קשייו של ערוץ המוזיקה (ערוץ 24) ועל הסיבות בגללן עזב קוטנר את הערוץ. "הצורך בערוץ פחת עם העלתם של הקליפים לרשת", אומר קוטנר – איש רדיו במהותו. "לאומנים רבים טובים ככל שיהיו אין תקציב לקליפ, שעולה לפחות חמשת אלפים דולר. לאחר חמש שנים בערוץ הבנתי שבימינו קליפים מיועדים לאנשים מאוד צעירים". לאחר שסיכמו ביניהם כי הטלוויזיה היקרה מגדילה את הפערים בין האומנים העניים לעשירים, חותם יונתן את הפאנל בהענקתו לקוטנר את "אות הרדיוט" (מדובר בעצם בקלטת טייפ ישנה הנכרכת סביב הצוואר באמצעות סרט הקלטה) על מנת לסמן את היותם שני הדיוטות הרדיו האחרונים על הפלנטה, שעדיין מעריכים כראוי את המדיום.

 

זיו יונתן, כיליד עמק יזרעאל (קיבוץ שריד), מה לדעתך המשמעות של קיום כנס תקשורת מחוץ לגבולות תל אביב ? האם קיומם של כנסים כאלו יכול לקדם יוצרים ואומנים מקומיים ?

"הכנס צריך להיות מנוף לדברים נוספים. הוא יכול לקדם יוצרים ואומנים מקומיים ולהבליט את הישגי המקום. השאלה היא האם זהו כנס תל אביבי המתקיים בעמק יזרעאל, או כנס עמק יזרעאלי, המסקרן מספיק כדי להביא את אנשי המרכז ותל אביב אליו".

האם המעבר מרדיו לטלוויזיה יחסל סופית את הטקסטים האומנותיים ואת שירי המשוררים ?

"השירה כבר כמעט ולא קיימת וגם כשמלחינים שירי משוררים – זה לא עובר מסך. הטלוויזיה שינתה באופן דרמטי את הדרך בה אנשים חווים אומנות וצורכים אותה. זהו עידן בו המילה צריכה להלחם מלחמה אבודה כמעט מול המילה הויזואלית, שהיא בהירה יותר, נגישה יותר ושטחית יותר".

 

מלחמה

האווירה הנינוחה שליוותה את המפגש בין אנשי הרדיו נעדרה לחלוטין מהפאנל בנושא הבידוריזציה של החדשות – התהליך בו הופכת זירת החדשות הטלוויזיונית לבמה לתיעוד נינט ושאר נושאים הרחוקים מרחק רב מרומו של עולם. על הבמה היה זה מאבק דעות בין תומכי ה"חדשות הקלות" למתנגדיהן, אך מתחת לפני השטח הורגשה מלחמה חמה יותר – האקדמאים מול העיתונאים. גדי סוקניק, מנחה הפורום הסביר בהקדמה כי לטעמו הבעיה אינה תהליך הריכוך והבידוריות של מהדורת החדשות, כי אם דווקא תופעת קידום המכירות. אבל לא כולם הסכימו איתו. "חדשות הן חדשות הן חדשות ואין צורך לייפות אותן" טען בתוקף רפיק חלבי. לאחר שאמר שסיקור נינט במהדורת החדשות הוא ביזיון, זכה חלבי למחיאות כפיים רמות מהקהל. סוקניק, בתגובה, טען כי הקהל הוא "מסוגה אקדמית עלית".

לאחר מכן, מעלה סוקניק שאלה קריטית : "האם תפקידנו לחנך את הציבור או לתת לו את מה שהוא רוצה ?". ירון טן-ברינק, כתב ידיעות אחרונות עונה : "עיתונאים כמו ווילנאי ומרוז מוכיחים ברייטינג שהציבור כן מתעניין בסוגיות ציבוריות. צריך להביא את החשוב ולהפוך אותו למעניין". דנה וייס סיכמה באופן פסימי למדי: "מעמד העיתונאי נשחק ובעקבות זאת נכנסים למערכת אנשים לא רציניים".

 

גדי סוקניק, נדמה היה במהלך הדיון כי אתה מביע התנגדות לאקדמיה ומרגיש כי רודפים את העיתונאים

"לא, אין לי התנגדות לאקדמיה. עם זאת לדעתי, במידה רבה, מה שנקרא אקדמיה מנותק מהעם ולא מייצג את הצופה המצוי. האקדמיה יכולה לתרום לעולם התקשורת, אך בהרבה מקרים מתעסקים בתיאוריות בזמן שלמציאות יש את החוקים שלה. כששואלים אותי אנשים האם כדאי ללמוד תואר כזה או אחר אני אומר להם: אם אתם רוצים לעבוד – תכנסו לעבוד. האקדמיה לא תקדם אתכם בעניין הזה. אני בעד לימודים – אבל כביי-פרודקט ולא כמשהו שמוביל לעבודה. במישור הפרקטי, כשאתה בא למערכת העיתון אתה נשאל מה הניסיון שלך ולא מה למדת ואיפה".

 

אתה לא רואה בעייתיות בכך שאנשי תקשורת רבים לא לומדים את המקצוע ?

"לא. אין במקצוע הזה חוקים כתובים. בשביל להיות מוסכניק לא צריך להבין בדיוק איך המנוע עובד. אתה צריך לדעת לאתר תקלות ולתקן אותן. בסופו של דבר, לדעתי לא צריך ללמוד שום דבר – צריך לעבוד בזה, בחדשות או בתקשורת בכלל. צריך לאסוף כלים כמעט טכניים בשביל לסכם ולנתח את הידיעות".

 

חלק שלישי – שאלת הציבורי

הפורום הבא, המשחזר את המעגל של דן שילון, כולל את נחמן שי, ארז טל, רענן שקד ועוד. לפי התוכניה הנושא הוא "סיכום 40 שנות טלויזיה בישראל". אך בפועל הדיון בוחן בעיקר את שאלת השידור הציבורי והצורך ברגולציה, פיקוח על השידורים. דן שילון טוען כי הרגולטור צריך לחסך את תופעת התוכן השיווקי וארז טל קורא לרגולציה המעודדת יצירה מקורית ולא מתנגדת. רענן שקד מנצל את נוכחותו של יו"ר הועד המנהל החדש של הערוץ הראשון, משה גביש, וטוען כי לדעתו לערוץ הראשון (במתכונתו הנוכחית) אין זכות קיום. גביש בתגובה מסביר כי הוא מודע לחולשותיו של הערוץ והוא מקווה לשפרו בכהונתו שזה עתה רק החלה. יאיר גרבוז חתם את הדיון באומרו כי "יש טלוויזיה טובה בישראל והיא נמצאת בסל האשפה – שם נמצאים התחקירים העשויים היטב שנפסלו לשידור. הגיע הזמן לשים ת'טלוויזיה בפח ולהוציא את התחקירים החוצה..."

 

ארז טל, מהיכן יגיעו היצירה והרעיונות המקוריים אליהם אתה שואף ?

"אם תביט בערוצים מסחריים, גם בארץ וגם בעולם – תראה שהכל אותו דבר. יש חיפוש מתמיד אחרי הדברים החדשים אבל רק לעתים רחוקות יש משהו שאתה אומר "ואללה, זה מרענן, זה חדש וכזה עוד לא היה". יש מעט מקומות שיכולים לייצר מוצרים כאלו והאקדמיה הוא אחד המקומות.

צריך לייצר כמה שיותר – ובסוף – גם אם המוצר בוסרי אבל טוב - יש להשקיע בו.

אני חושב על ה-750 מליון שקלים האלו (סכום כסף שהועלה במהלך הדיון כתקציב השנתי של הערוץ הראשון, י.א)- אתה יודע כמה דברים אפשר לעשות איתם? שימו את כל ארכיון ערוץ 1 באינטרנט ותשקיעו את הכסף ביצירה מקורית".

 

 

בספרו "כימים אחדים" מתאר מאיר שלו ביד אמן את הרגע הקסום בו, לאחר עליה קטנה ופניה, נפרש העמק מול עינייך. אם תוסיפו למראה המרהיב הזה סדרת דיונים מעמיקים ומעניינים העוסקים בנושאים הבוערים אותם אנו לומדים בכל יום באוניברסיטה – תקבלו חוויה שלא כדאי לאף סטודנט לתקשורת להחמיץ.

הוספת תגובה

חשבון משתמש
שלום אורח/ת

התחבר | משתמש חדש