הטרדה מקוונת

ראשי >כתבות>הטרדה מקוונת
paper

רשת האינטרנט מביאה את העולם, על שלל תופעותיו המגוונות, לטוב ולרע, לתוך ביתנו הפרטי. היא מאפשרת גישה לכמות אדירה של מידע ומקומות מפגש וירטואליים שבהם יכולים אנשים מכל העולם להיפגש ולשוחח על כל נושא, החל ממוסיקה וכלה במין, באופן אנונימי לחלוטין. הטכנולוגיה משתכללת ומתפתחת, ומכווצת את העולם לכפר גלובלי קטן שבו המרחק הגיאוגרפי לא משחק תפקיד.             

הגישה הפשוטה והנוחה שמעניקה רשת האינטרנט, לעיתים מנוצלת לרעה על ידי פושעים מודרניים,  אותם עבריינים הצליחו להסתגל לטכנולוגיות החדשות והחלו לבטא את התנהגותם הפלילית בדרכים יצירתיות. באופן כזה, ההטרדה קיבלה צורה מקוונת, השם המקובל עבורה הוא "cyber-stalking", שאינה אלא הרחבה של ההטרדה המאיימת המתקיימת בעולם הפיזי, היא מתרחשת כאשר מדיום אלקטרוני כמו האינטרנט משמש כדי לעקוב, להטריד או ליצור קשר עם אדם אחר בצורה שאינו מעוניין בה. הטרדה שכזו יכולה להישאר בגדר הטרדה וירטואלית, אך עלולה לקבל ביטוי גם בחייו האמיתיים של הקורבן.

 

מפלצת בצ'אט

דמיינו לעצמכם את התקרית הבאה: סטודנטית תמימה נכנסת ברגע של שעמום לצ'אט באינטרנט, שם היא מכירה גבר מרשים ורהוט, אשר מתחיל במהרה לאיים על חייה ולסחוט אותה. זהו סיפורה של שירין (שם בדוי) אשר סיפורה עולה מתחקיר לגבי סכנות האינטרנט שערכה אינאס מריח כתבת עיתון "מע אל-חדת'" אחד העיתונים המובילים והמרכזיים במגזר הערבי.

 

כדי לקבל מבט אישי ראיינתי את שירין, בת 22 שסיימה לאחרונה תואר ראשון באוניברסיטת חיפה. שירין חששה להתראיין ולאחר שכנועים רבים, בסיועה של אינאס מריח, היא נעתרה להצעה, בתנאי שזהותה תישמר אנונימית לחלוטין.

כמו כל סטודנט, גם שירין גלשה באינטרנט, אך סיפורה קיבל תפנית מבעיתה: "השימוש העיקרי במחשב היה למטרת עבודות אקדמיות ומדי פעם שוחחתי במסנג'ר. יום אחד השתעממתי והחלטתי להיכנס לצ'אט היכרויות למרות שבדרך כלל זה משהו שאני לא עושה מפני שאני מפחדת מהאנונימיות והמסתוריות הטמונה בזה. הבטחתי לעצמי לנקוט בזהירות בצ'אט עד שהכרתי מפלצת אנושית, שוחחנו כל יום באינטרנט ולאט לאט באמצעות מילותיו הקוסמות הוא הצליח להשתלט על מחשבותיי והפך מזר אנונימי למקור אמינות שאין ספק בו. בהתחלה הוא ביקש לשלוח לו תמונה שלי, הסכמתי בין רגע".

באיזה מלים קוסמות הוא השתמש?

"אני לא בחורה יפה ואף פעם לא שמעתי משהו שאמר עליי שאני יפה, ופתאום לראשונה בחיי הוא אומר לי עד כמה שאני יפה ומושכת, אהבתי לשמוע זאת וכך התחלתי להאמין בו יותר".

זה מה שגרם לך להסתנוור ולבטוח בו?

"הוא עזר לי מאוד עם השיעורים והעבודות האקדמיות, והציע לעזור לי כספית כי המצב הכלכלי בבית היה קשה, הרצון שלו לעזור גרם לי להאמין לו. זה פשוט קנה אותי".

איך התחלתם לתקשר באמצעות מצלמת וידיאו?

"עם הזמן הרגשתי תלות בו אז בקשתי לראותו דרך מצלמת וידאו, הוא הסכים בתנאי שגם אני אפעיל מצלמת וידאו. באמצעות מיומנותו המילולית ולשונו החדה הוא הצליח לפתות אותי עד שאני ביקשתי ממנו להתפשט. בהמשך הוא ביקש ממני להתפשט מול המצלמה ואין לי מושג כיצד נעניתי לדבריו ובמהרה התפשטתי".

בשיחה עם שירין הבחנתי בבחורה שברירית מאוד ופגועה, ככל  שהסיפור התפתח קולה רעד יותר וברקע נשמעו קולות אנחה, היו רגעים שבהם רציתי לעצור אותה מלהמשיך את הסיפור כי הרגשתי עד כמה השחזור כרוך בכאב.  

מה קרה אחרי השיחה?

"אחרי שהסתיימה השיחה בינינו הרגשתי חרטה ונקיפות מצפון עקב מעשיי. הבנתי שחיללתי את כבודי מה שעלול להוביל לרצח או חרם חברתי בקרב המגזר הערבי השמרני. התביישתי בעצמי והחלטתי לנתק כל קשר איתו כדי לתקן את הטעות, אבל הוא לא הרפה וביקש ממני להיפגש איתו. סירבתי בתוקף עד אשר להפתעתי הוא איים עליי שאם לא אסכים להיפגש עימו הוא יפיץ את תמונות העירום שלי בכל רשתות האינטרנט ובפלאפונים".

מדוע האמנת שיש לו את תמונות העירום שלך?

"בהתחלה סירבתי להאמין לו עד שראיתי במו עיניי את כל סצנות העירום שלי. עולמי חרב אל מול עיניי והתחלתי להתחנן בפניו לא להפיצם. הוא הסכים בתנאי שאפגש איתו ויתענג על גופי, לא הייתה בפניי ברירה אחרת - הייתי מוכרחה להיענות לדרישתו. וכך היה".

כיצד השתנו חייך מאז ההטרדה?

"מאז ועד היום אני מקללת את השנייה שבה נכנסתי לצ'אט שהפך אותי לאדם עצוב, מדוכא, פחדן והכי גרוע שאני לא מצליחה לבטוח שוב באף אדם, אפילו לא באימי".

האם הוא עדיין מטריד אותך ומאיים עלייך?

"כבר לא, הוא התחיל להתפלל וביקש ממני מחילה הוא אמר שכדי שיוכל לכפר על העוול שהוא עשה לי הוא מוכן להתחתן איתי, אך אני לעולם לא אסכים להתחתן עם אדם שגרם לי נזק בלתי הפיך".

האם סיפרת לאחות, חברה או לגורם אחר לגבי ההטרדה שעברת?

"לא. המצב הזה רגיש מאוד ומביך, אני מנסה תמיד לשכוח מזה ולדחוק את זה ממני. אני מספרת על ההטרדה רק כדי להאיר את עיניי הבחורות שעלולות ליפול קורבן להטרדות מסוג זה".

איך את מתמודדת לבדך מול מעמסה שכזו בלי לפנות למקור תמיכה?

"מאז הסיפור התחלתי להתפלל כדי שאלוהים יקל עליי ויעזור לי להתגבר, אני משתדלת לשכוח ולהתעלם מהכאב, חוץ מזה אני בקרוב מתארסת אז אני מנסה לפתוח דף חדש ולהסתכל קדימה".

האם את מתכוונת לספר לארוסך על ההטרדה?

"לא, אני מעדיפה לא לספר, עד היום לא ספרתי לאף אחד ואני גם לא אספר זה סוד כמוס שיישאר איתי לנצח ואקבר איתו".

מה המסר שהיית רוצה להעביר לכל מי שגולש באינטרנט?

"אני רוצה לומר לכול מי שמשתמש באינטרנט שקליק אחד יכול להוביל לנקודת אבדון, וזה בדיוק מה שקרה לי. אל תהיו שאננים לכלי שבידכם כי הוא יכול להרוס בדיוק כמו שהוא יכול לבנות.

אנשים - תהיו ביקורתיים ואל תסחפו, זה מסוכן. תפקחו עין על ילדיכם שגולשים באינטרנט כי זה עולם ללא גבולות ומעצורים שאין בו רחמים".

למרות הכאב, הצער, הבכי והאנחות ששמעתי לאורך כל הראיון, שירין המשיכה וסיפרה עד תום, וזאת כדי להתריע לחברה מפני סכנות האינטרנט.

 

המשטרה דואגת לכם גם ברשת?

אחרי השיחה בינינו החלטתי לבדוק מה משטרת ישראל חושבת על הסיפור. לשם כך, נפגשתי עם קצין מודיעין משטרת ישראל שלומי א. והצגתי בפניו את הסיפור, "הסיפור מאוד מרגש ונוגע בי", שלומי משתף, "ראשית כאדם ושנית כבעל מקצוע שמתעסק בבעיות כאלה במסגרת העבודה, מאוד מצער אותי לשמוע על הטרדה מסוג זה ועל חוסר יכולתי לעזור כי הקורבן מהסס לגשת למשטרה לשתף אותנו במאורע".

שירין לא ניגשה למשטרה כי היא חששה שהסיפור יופץ, האם המשטרה במקרים כאלו יכולה לשמור על דיסקרטיות?     

"אין הבטחה חד משמעית שהסיפור לא יצא החוצה בצורה כזו או אחרת, כי בסיכומו של עניין כאשר המשטרה תגיע למסקנה שהוא אשם אז יוגש נגדו כתב אישום והפרקליטות היא זו שמפעילה את שיקול הדעת אם להפיץ או לא. השיקול הוא עלות מול תועלת".

אתה לא חושב שהגיע הזמן לשנות את המדיניות הזו, ולהתחשב באופן ספציפי יותר באוכלוסיות השמרניות, שם בחורה שתחשוף הטרדה מסכנת למעשה את חייה?

"אני חושב שהמגזר הערבי צריך לשנות את הגישה שלו להטרדות ואת התפיסה שלו בכלל, כמובן שזה קטע של תרבות שלא מוציאים דברים מבישים החוצה".

האם אתה מודע לזה שבמקרים קיצוניים יותר זה עלול להסתיים ברצח?

"אם מגיעים לשלב שבו נשאלת השאלה, האם להוציא את הדברים או לא להוציא אני אומר שכן להוציא, לדבר ולהיפתח כי אם לא נדבר על זה אז אף אחד לא ידע מזה והטרדות ימשיכו ויקרו".

כשאני יושבת ושומעת את דבריך אני אומרת לעצמי שאולי שירין צדקה בכך שהיא לא שיתפה את המשטרה בסיפורה. הרי אתם לא יכולים להבטיח לה בוודאות דיסקרטיות וכך למעשה מסכנים את חייה

"מעצם העובדה שהיא שותקת היא ממשיכה להיות קורבן, וקשה לי בתור אדם ואיש משטרה לדעת שיש קורבן כזה ולא לפעול לעזרתו כשיש אפשרות כזאת. חוץ מזה, לפני הגשת תלונה ישנה אפשרות לקבל יעוץ מאנשי משטרה".

האם באיזשהו מקום אתה מאשים את שירין?

"אני לא מסכים עם העובדה שהיא אשמה כי אף אחד לא יכול להרשות לעצמו להשתמש במה שקרה כנגדה, בסופו של דבר זה הגוף שלה והמחשבה שלה ואי אפשר לתפוס על זה בעלות".

האם אתה מכיר עוד סיפורים כאלה שלא דיווחו עליהם למשטרה?

"אין לי ספק יש המון בחורות שעוברות ועברו הטרדות באינטרנט ולא דווח עליהם, כי לחלקם מאוד קשה לבוא ולדבר על האירוע ומעדיפות לשתוק, וזה קורה בכול המגזרים".

מה הסיבה לכך?

"לאנשים קושי אדיר לשתף את המשטרה מסיבה פשוטה והיא חוסר היכולת להתמודד שוב עם המקרה אם זה בעת הדיווח, בחקירה ובבית המשפט אם וכאשר יוגש נגדו כתב אישום. לקורבן קושי נפשי לשחזר את האירוע כמה פעמים והוא מעדיף לסיים את זה כך, זה קרה ונגמר".

איך המשטרה מפקחת על אתרים באינטרנט?

"היום משטרת ישראל, במיוחד החלק המודיעיני עובד המון עם אינטרנט ואנחנו מודעים להמון עבירות. ישנה יחידה העוסקת רק בעבירות דרך האינטרנט, למשל, המשטרה יכולה לזהות אנשים שגולשים יותר מדי באתרי פדופיליה ויודעת להגיע אליהם ולפקוח עליהם עין".

אם מישהו מטריד אותי באי-מייל אפשר לעשות משהו לגבי זה?

"כן, מחשב זה גולם ולכל מחשב יש איי-פי. במילים פשוטות – תעודת זהות. כאשר יש תלונה על עבירת אינטרנט אנחנו נוכל לאתר את המחשב שממנו נשלחו המיילים".

מה לדעתך עשוי לצמצם את נזקי האינטרנט?

"אני בעד הצעת חוק שתגביל את האתרים המסוכנים באינטרנט, לדוגמה פורנו ופדופיליה, כי זה כלי שיכול להיות משחית לנוער. כמו כן, אני חושב שבני נוער מתחת לגיל שמונה עשרה צריכים להיות תחת פיקוח הוריהם. צריך לשכנע את האנשים שחוו הטרדות להגיש תלונה כי בדרך זו נצליח לצמצם את תופעת עבירות המחשב".

 

גלישה מלאת סכנות

בחרתי בכתבה זו כדי להפנות את תשומת ליבכם לסכנות באינטרנט. עולם הרשת הוא עולם ומלואו, וכמו בעולם - גם בו יש פינות חשוכות. אי אפשר להגביל את השימוש באמצעי תקשורת, וודאי לא באינטרנט. אבל אפשר ואפילו חובה להיות ערים לסכנות הטמונות בו ולדעת כיצד להתגונן.

אז בפעם הבאה שאתם גולשים - תפקחו עיניים.

 

עיתון פרספקטיבי מודה לעיתון " מע אל-חדת'", משטרת ישראל ושירין ששיתפו פעולה וסייעו בהכנת הכתבה.

 

 

 

הוספת תגובה

חשבון משתמש
שלום אורח/ת

התחבר | משתמש חדש