קורבן של כבוד

ראשי >עצור לביקורת>קורבן של כבוד
paper

מיליוני נשים בכל רחבי העולם סובלות מאלימות והתעללות קיצונית על רקע "כבוד המשפחה".

אך ניראה שלמרות המציאות הקשה הזאת,פעילי זכויות האדם בישראל ובעולם המערבי,עוסקים כיום בעיקר במאבקים נגד כיבוש ומלחמות,ושוכחים בדרך את זכויות האדם של הנשים שמחוץ לעולם המערבי ולחברות המערביות.

"נשרפת חיים" של סועאד ספר אוטוביוגרפי הקשה והנוקב שמבקש להזכיר לנו את המציאות הקשה הזאת.

סיפורה של סועאד מדבר על ילדה פלסטינית בגדה המערבית שלא בדיוק יודעת מה גילה המדויק,מכיוון שאיש לא חלק עימה מידע מסוג זה ושמעולם לא ידעה שיש דבר שנקרא שעון,היא מעולם לא למדה בבית-ספר וילדותה עברה עליה בעבודה קשה ובהתעללות פיזית מצד אביה.

כל מה שהיא יודעת הוא שכאשר הגיעה לגיל שבע-עשרה,אולי אפילו תשע-עשרה,נכנסה להריון לאחר שניהלה רומן עם אחד משכניה שהבטיח לה שיבקש את ידה מאביה,אך התחרט ברגע האחרון והפקיר אותה לבדה.הוריה גילו את ההיריון ומבחינתם סועאד פשעה בכך שחיללה את כבוד המשפחה. לכן,בעלה של אחותה התבקש מהוריה ואחיה "לטפל" בה בעזרת מיכל דלק עד מוות.

באופן בלתי ברור היא הגיעה לבסוף לבית חולים- כל גופה היה שרוף. בית החולים השתדלו לא לטפל בה ולאפשר לה למות כי בכל מקרה ינסו לרצוח אותה בכל דרך אפשרית. סועאד ניצלה בנס בזכות יוזמה אישית של מתנדבת צרפתייה מארגון זכויות האדם ורופא פלסטיני צעיר, כיום סועאד חייה במדינה אירופאית עם בעלה האיטלקי ושלושת ילדיהם.

הסיפור הזה שבו נפלה סועאד קורבן לפשע דומה לסיפורים של עשרות אלפי נשים ברחבי העולם בכול שנה. פשעים מסוג זה נפוצים במיוחד במדינות בעלות אוכלוסיה מוסלמית-דתית גדולה, ובמיוחד באזורים כבושים.

הסקרים מעלים מספרים מבהילים מאוד בנוגע להתעללות בנשים ובילדות פיזית, פסיכולוגית ומינית ואוזלת יד של המערכת לטפל בהן. אחד המכשולים בטיפול בבעיה הוא שעד היום אין חוק עונשין וחוק מעמד המשפחה, בשטחים ובגדה נהוגים חוקים ירדנים ומצרים הסלחנים מאוד להתקפות נשים על ידי גברים.

על-פי נתוני האו"ם נרצחות מדי שנה 5,000 נשים על רקע חילול "כבוד המשפחה". פרט לנשים ידוע כי נרצחים גם תינוקות ממין נקבה שעצם הולדתם על-פי התפיסה המערבית הפרימיטיבית "מביאה מזל רע".

הדרך להיאבק בתופעות הללו היא דרך פוליטית, הגופים הפוליטיים צריכים להוביל את המאבק הזה, כי מי שזכויות האדם יקרות לליבו אסור שיתעלם ממה שמעוללים גברים רבים לנשותיהם ולבנותיהם.

הסלחנות חייבת להיעלם וצריך לתמוך בארגונים,כמו "המועצה הלבנונית למאבק נגד הנשים", "נשים כורדיות נגד רצח על רקע כבוד המשפחה","איגוד הנשים הערביות" הפועלים להפסקת האלימות הזאת.

במצריים,בערב הסעודית,בפקיסטן ובעוד מדינות רבות, הפושעים מסתובבים חופשיים ברחובות, בעוד הנשים הפועלות בארגונים הפמיניסטיים נכנסות לבתי הסוהר.

העוול הזה צריך להיאבק ויפה שעת אחת קודם.

אני קוראת לשלטון להילחם בגילויי אלימות המאפיינת חברות שוביניסטיות,כמו כן לתבוע הנחלת ערכים של כיבוד האישה והילד החלש.

                                                                     

 

הוספת תגובה

חשבון משתמש
שלום אורח/ת

התחבר | משתמש חדש