ללעג ולקלס

ראשי >נותנים מאחור>ללעג ולקלס

"הפעם זה יהיה שונה" חשב לעצמו יו"ר מועצת הפירות והירקות "לא כמו בפעם שעברה ששמתי עצמי ללעג ולקלס".

"ללעג ולקלס", עבר לרגע קפיצה מחשבתית, "הן צמד מילים גבוהות למדי ויפה שאני משתמש בהן". הוא כבר עשה לו מנהג לפני כן, לשלב מילים גבוהות-גבוהות בתוך נאומיו הפשוטים, מה שבדרך כלל הגחיך אותו על הבריות, אל גרם לו להיראות חכם בעיני עצמו.

 כבר כמה חודשים עברו מאז נבחר הירקן משוק תלפיות לתפקיד יו"ר מועצת הפירות ותוך זמן קצר צלל למרתון דיונים עם בכירי  משרד החקלאות והאוצר לגבי היקף הסובסידיות לחקלאים.

בתום המו"מ הוא הכריז על נצחונו החד והברור. "שמנו אותם ללעג ולקלס" אמר לכל שומעיו כאשר הסביר כיצד הצליח לכופף את נערי האוצר, איך הצליח להביא לכך שהתמיכה הממשלתית לא תופחת וגם מכסות המים תגדלנה ומחירן יופחת.

 מהר מאוד הוא נחשף לתגובות הצוננות של מגדלי הצנוניות, שהבינו טוב מאוד שההבטחות שקיבל מהממשלה, אין להן כיסוי, אך לעומת זאת, הפשרות שהסכים להן, שפגעו גם פגעו בעובדי האדמה, הממשלה כבר תדאג שהן תקוימנה ככתבן וכלשונן.

את יחסי הכוחות שבין הממשלה לוועד עובדי הפרדסים, היו"ר עדיין לא ממש הפנים.

"הפעם זה יהיה שונה" חשב ואמר אפוא היו"ר, כפי שכבר הזכרנו. הוא כה שמח שבפעם השנייה בתוך פרק זמן כל כך קצר ניתנה לו ההזדמנות לתקן את הנזק שגרם, וחמור מזה, את הנזק התדמיתי שגרם לעצמו, כי הרי התדמית היא חזות הכל בתפקידים הללו.

 הפעם לוו העיצומים בהשמדת תוצרת חקלאית, העלאת מחירים מתואמת ומאבק כוחני של ממש. הוא חש את האדרנלין זורם בדמו וידע שהפעם המאבק יהיה שונה, הפעם הוא יצליח להגדיל את הסובסידיות וכך כל חקלאי יכול לעבוד את אדמתו וגם לחיות מזה. חקלאים הרי, הם המגזר החשוב ביותר, הם-הם בעלי המקצוע העתיק בעולם, הם אלו שמספקים את המזון לכולם ולולא הם, כל המין האנושי היה גווע.

"אם אין קמח אין תורה" היה משפט שחזר עליו כמו מנטרה, משפט שאהב ולא בדיוק זכר מהיכן הוא לקוח.

לאחר מספר שבועות, היה ברור שהעיצומים של אנשי הירקות לא נשאו פרי.

לא זאת בלבד שבית הדין כפה על החקלאים לבטל את עיצומיהם והממשלה כבר הוציאה צווי חירום שהטילו עונשים כבדים על משמידי תוצרת חקלאית, במקביל החליטה הממשלה שיותר לא ניתן לאפשר פגיעות מהותיות כאלה במשק ולכן, כצעד אסטרטגי, הוחלט מעתה והלאה להסתמך על יבוא מוצרים חקלאיים.

כי הרי ידוע שאין מה להשוות בין הפירות הטרופיים או פירות ההדר הנהדרים שגודלו באזורי הגידול הטבעיים שלהם, לעומת הפירות העבשים שהארץ הזו מניבה.

 הפעם זה אכן היה שונה. אמנם שמו את היו"ר ללעג ולקלס או ליתר דיוק היה זה הוא שבעצם שם את עצמו ללעג ולקלס. בנוסף לשמירת המצב הקיים כפי שהשיג בפעם הקודמת והכעיס את יתר אנשי הענף, בפעם הזו הוא גם הטביע איתו את כל הענף שהוא התיימר לייצג.

אולי היה עדיף שהירקן מהשוק, יידע מה המקום אליו הוא שייך, שיידע מה הם כישוריו ומה הן מגבלותיו.

הוספת תגובה

חשבון משתמש
שלום אורח/ת

התחבר | משתמש חדש