חזיר במיטה

ראשי >המין החזק>חזיר במיטה
paper

 

זה נורא מצחיק אותי. כשאשה מגיעה לזמן החתונה, כל החברות שלה מברכות אותה על הישג כביר ועל התקדמות בסולם האבלוציוני. אבל כשגבר מתחתן, החברים שלו מתחילים להספיד אותו כאילו חייו נגמרו, לא עלינו.

אבל למה זה בעצם? למה זה מקולל להיות רווקה אבל ברכה להיות רווק? אולי זה משהו בגנים או בתהליך האבלוציוני שדוחף גברים לסטוצים וקשרים חסרי משמעות ונשים למיסוד וחתונה? או שזה סתם אגדה אורבנית חסרת על שחר שפשוט תפסה רגליים והתחילה לתפוס פרופורציות מפלצתיות?

אז, זה לא באמת נכון שלנו הגברים אין שעון ביולוגי שמתקתק. הרי גם אנחנו לא נהיים צעירים יותר, חתיכים יותר, שעירים יותר (בראש, כי בגב זה פועל הפוך). פשוט אנחנו יודעים שבסופו של דבר תהיה שם מישהי שתסבול אותנו כמו שאנחנו – קירחים, שמנים, אוהבי בירה וגרעינים. גם אם זאת מישהי שיש לה שלוש עיניים בגב.

העניין הוא שלגברים יש את התירוץ הכי טוב: אנחנו לא מאמינים במוסד הנישואין. תשאלו את ג'ורג' קלוני, שנשבע לא להתחתן יותר (הוא היה נשוי פעם אחת והיום הוא מבלה את הזמן שלו עם חזיר במיטה. כן, חזיר חי). לעומת זאת, לנשים דוחפים במוח מגיל צעיר כמה חתונה זה חשוב ושולחים אותן מחופשות בפורים, כבר מבית הספר היסודי, ככלות. למה בנים מתחפשים? קאובוי. קאובויים לא מתחתנים. הם יורים בבחורים הרעים ורוכבים על סוסים אל עבר השקיעה. אמנם הם רוכבים עם בחורה גם, אבל לא כזאת שמתחתנים איתה.

לדעתי, הכל בכלל בגלל שמשון ודלילה. הוא אהב אותה והיא סיפרה אותו ולקחה את כוחותיו. שם הגברים הפסיקו לבטוח בנשים. שם הם החליטו שהם הולכים לחיות את החיים שלהם בבדידות. עד שהגיעו הקומדיות הרומנטיות ההוליוודיות שגרמו לכולם לחשוב שחתונה זה הדבר הכי חשוב בחיי אדם (ולא, נגיד, להגיע לירח או לפצח גרעינים) וגרמו למהפכת חתונות.

אבל שלא תחשבו לרגע שלהיות רווק זה רק אושר עילאי. כי גם לנו מציקים בשאלות של "מתי החתונה?", "האם היא המאושרת?" ו"מתי תפסיק כבר לפצח גרעינים ותעשה משהו עם עצמך?"

רק תעשו לנו טובה – לא להלחיץ אותנו עם חתונה. כשנהיה מוכנים, גם אם זה יקרה כשנגלה חיים על המאדים, אנחנו נבקש את ידכן. עד אז, תנו לנו לפצח גרעינים ולהתחפש לקאובוים.

הוספת תגובה

חשבון משתמש
שלום אורח/ת

התחבר | משתמש חדש