שוביניסטית או פמיניסטית? תחליטי!

ראשי >המין החזק>שוביניסטית או פמיניסטית? תחליטי!
paper

 

אני עוד לא החלטתי באיזה צד אני מעדיפה להיות, אבל כמו כל אישה אני רוצה ליהנות מכל העולמות.

הוא כל הזמן אומר שזה מהחינוך שקיבלתי בבית, אני לא מסכימה! בנות, באמת… עם יד על הלב הם חייבים לשלם בפגישה הראשונה, לא יעזור בית דין! וכל מי  שטוענת אחרת משקרת! כל אחת מכירה את זה: הפגישה הראשונה... לא משנה מתי זה יקרה, בתיכון, בצבא, בטיול, באוניברסיטה, אם זה לא קרה עד עכשיו, עזבי זה כבר לא יקרה... הוא מתקשר, אין על מה לדבר, קובעים דייט, הוא מגיע לאסוף אותך, יוצאים לבית קפה, מדברים, שותים, משתכרים (רק אם רוצים לתת מין בסוף ולתרץ את זה יום למחרת ב"הייתי שיכורה" גם אם שתית בקושי חצי כוס יין), ואז זה מגיע : מזמינים חשבון!

ופה אנחנו מתחלקות לכמה קבוצות:

"אוי לא, שכחתי את הארנק בבית… איזו טיפשות…", כן בטח! מי שעושה את ההצגה הזאת לא מאמינה אפילו לעצמה, אז אין סיכוי שהוא קונה את זה.

התגובה: הוא ישלם, לא שיש לו ברירה אחרת.

טווח ארוך: לא בטוח שתראי אותו שוב, אלא אם ביצעת דברים שיכולים לפצות אותו על זה ובמילים אחרות לגרום לו להרגיש שלא ניצלת אותו ואז להיות מנוצלת.

הרושם שהשארת: קמצנית וזולה.

"אני שנייה חוזרת...", בורחת לשירותים, מקווה שיעבור מספיק זמן שימאס לו שתחזרי ותתנו את האשראי למלצר, ואז הוא יעביר אותו ואז עד שתחתמו ואז עד שתחליטו כמה טיפ להשאיר ועד ש... בקיצור, כולך תקווה שעד שתחזרי החשבון כבר לא יהיה על השולחן.

התגובה: הוא ישלם, למרות שהייתה לו ברירה אחרת.

טווח ארוך: ייתכן ותראי אותו שוב אך תזכרי שהטריק לא יעבוד פעמיים. לפחות תעשי את זה לסירוגין.

הרושם שהשארת: לא ברור.

"אתה שתית רק בירה..1/3... ואני סקס או דה ביץ' וג'בטה עם פטה וחצילים, אה וגם עוגת שוקולד... אז זה יוצא 50 כל אחד, סבבה לא יקר?!"

התגובה: הוא ישלם את החמישים, למרות שהייתה לו ברירה אחרת.

טווח ארוך: אין מצב שהוא יתקשר, הוא מפחד שתאכלי אותו יום אחד!

הרושם שהשארת: כמה היא אוכלת? איך היא מספיקה לבלוע את כל זה? היא בולעת?.... מצד שני, יכול להיות שהוא יתקשר....

באיטיות רבה את שולחת ידך אל התיק, מרימה אותו בהפגנתיות (אם הוא עדיין לא אומר:"תפסיקי, אני מזמין") מניחה את התיק על השולחן, מתחילה לחפש, למרות שהארנק זה הדבר הראשון עליו נחתה ידך את ממשיכה לחפש אותו, ואת מחפשת, מחפשת ומחפשת.... בזמן הזה הוא כבר שילם, השאיר טיפ, עשה גרפס והלך לישון.. ואת עדיין מחפשת ומחפשת...ופתאום כשאת לשנייה אחת מרימה את הראש ומסתכלת לו בעיניים:"מתי הספקת לשלם?! פעם הבאה עליי"! כן, כן גם את לא מאמינה לעצמך.

התגובה: הוא שילם.

טווח ארוך: אם היית בחוג תיאטרון בכיתה ח' כמוני, הוא יאכל את זה כי עשית הצגה טובה וגם הבטחת להזמין אותו פעם הבאה, אז הוא יצא.

הרושם שהשארת: תלוי מה יקרה בסוף הערב..

"לא די, מה פתאום, אני לא אוהבת את הדברים האלה, אני לא רוצה שתשלם עליי".

התגובה: מתחלקת לשתיים- יש את המישהו הזה שיאהב את הפמיניסטיות שבך אך עדיין ירצה בטווח הארוך שתנקי ותבשלי ולכן ישלם, כי אם לא אז יבוא יום ותנצלי את זה לרעתו. ישלם, מבחירה. ויש את הקמצן החבוי שלא היה מאושר ממנו בשנייה שהוצאת את זה מפיך. לא ישלם, מבחירה.

טווח ארוך: אם זה הקמצן – אין אפילו טווח קצר, אם זה השני – יש עתיד.

הרושם שהשארת: אם זה הקמצן – זה גם ככה לא משנה, אם זה השני – נדיבה וזולה. (התיאור השני יוכח בסוף הערב.).

מסקנה:

גם אם הם לא רוצים לשלם, בסוף הם משלמים!!

אני שובניסטית ואני גאה בזה!

 

הוספת תגובה

חשבון משתמש
שלום אורח/ת

התחבר | משתמש חדש