קן הקוקיה

paper
 

כאשר שומעים את השם שוויץ, ישר קופצת לראש תמונה של הרים מושלגים, הרבה ירוק, גבינות, שוקולדים, פונדו (מגבינות או שוקולד כמובן) ואולי הפילוסוף הנודע ז'אן ז'אק רוסו. אך שוויץ היא גם ארץ מולדתם של הרבה מאוד גאדג'טים, עוד לפני שהמילה ג'אדג'ט הפכה למטבע לשון. נסקור כאן כמה מההמצאות השוויצריות ששינו את פני העולם, או למצער הפכו אותו לעולם עם עוד כמה שטויות שאף אחד לא באמת צריך.

 

 

אולר שוויצרי

 

יום אחד, בשנת 1891, התרגז קרל אלסנר, הבעלים של חברת Victorinox, חברת ציוד כירורגי שוויצרית, כשגילה כי סכיני הכיס של החיילים בצבא מולדתו מיוצרים בגרמניה. בעקבות כך, הוא הקים את איגוד יצרני הסכינים השוויצרי ושם לעצמו למטרה להחליף את הסכינים מהקיסרות בסכינים מהקונפדרציה. המטרה הושגה חיש מהר ובהצלחה רבה. עוד באותה שנה הוא החל למכור אולרים לצבא השוויצרי וכעבור חמש שנים השתכלל האביזר והכיל סכינים משני הצדדים, חולץ פקקי שהם, מנגנון קפיצים חדיש ועוד דברים שהיו מפלאי הטכנולוגיה של התקופה.

כבר ב-1893 קמו בקנטון אחר, דובר צרפתית, מתחרים לחברתו של אלסנר. עד מהרה, החברה נרכשה על ידי תיאודור וונגר ועל שמו נקראה החברה. ב-1908, על מנת למנוע יריבויות בין-קנטוניות, החליטה ממשלת שוויץ שאת הסכינים שלה תרכוש משתי החברות, שווה בשווה.

 

באפריל 2005, ויקטורינוקס רכשה את וונגר וכך באה לקיצה יריבות בת למעלה ממאה שנים (וכאשר אנשים עם סכינים רבים, זה אף פעם לא נגמר בטוב).

כיום קיימים עשרות דגמים, כאשר תוכלו למצוא בהם קיסמים, פותחני בקבוקים, פותחני שימורים, מברגים, מספריים וכמובן, גם סכינים.

המחירים נעים בין כמה עשרות שקלים, לכמה מאות שקלים, בהתאם לצרכים שלכם.

 

 

שעון שוויצרי

 

שעוני היד הם אמנם לא המצאה שוויצרית. סקיצות ראשונות לשעונים צייר לאונרדו דה וינצ'י (הצב נינג'ה שאנדי וורהול אהב להשחית ציורים שלו) במאה ה-15. אולם כבר ב-1601, הוקמה בז'נבה הגילדה הראשונה בעולם לייצור שעוני יד. עם הזמן, נפוצו בוני השעונים ברחבי שוויץ. השעונים התפתחו להם בהתאם להתקדמות הטכנולוגיה.

 

בראשית המאה העשרים, החלו לייצר בשוויץ שעונים בייצור סדרתי ושוויץ הפכה למעצמת שעונים עולמית.

ב-1967, הוצג בשוויץ לראשונה שעון הקוורץ "בטא 21", שהפך את השעונים המכאניים המיושנים לפריט אספנים יקר ערך, אך הותיר את בעליהם הרחק מאחור מבחינת הדיוק.

 

כיום בשוויץ עשרות מפעלי שעונים, המצטיינים בהיותם קטנים בהיקף המועסקים שלהם. הדבר אמנם מעמיד את תעשיית השעונים השוויצרים הרחק מאחורי זו של העיר שנזן בסין, בה עלה החודש שכר המינימום מ-690 יואן ל-810 (כ-450 שקלים) לחודש, לרבבות הפועלים שמרכיבים את מרבית השעונים בעולם.

תעשיית השעונים השוויצרית נודעת במגוון ובאיכות השעונים שלה. משעוני פלסטיק צבעוניים של פירמה מסוימת, ועד שעוני יוקרה מכאניים משובצים ביהלומים, שעונים שוויצרים באים עם חותם איכות, וכבר היה מי שאמר, שמי שרוצה לשלם מעט, רצוי שיקנה את המוצר היקר יותר.

 

 

שעוני קוקיה

 

שעוני קוקיה (שכאשר אנשים מטורפים קונים אותם, הוא מכונים "שעוני קוקו"), אינם שעונים שוויצרים. החלק הזה נועד לתקן טעות נפוצה. שעוני קוקיה רבים אמנם מיוצרים בשוויץ, ושוויץ נודעת בהיותה מקום נהדר לרכוש לכם "שעון מעצבן" כזה. אך המקור (תרתי משמע) של שעוני הקוקיה, הוא בכפר שנוואלד (או בתרגום חופשי מגרמנית – יער יפה) שביער השחור בגרמניה, כאשר בשנות השלושים של המאה ה-18, המציא פרנץ קטרר את השעון המכאני שאחת לשעה משמיע חיקוי של הציפור הנהדרת.

 

 

לכו לקנות

 

אם כן, סקרנו כאן על קצה המזלג (של האולר השוויצרי כמובן) מספר גאדג'טים שכבר מזמן שכחנו שהם גאדג'טים. הביצוע והגימור המושלמים, הם שם דבר בקשר למוצרים המיוצרים בשוויץ. העלות אינה בתחרות עם סדנאות היזע בעולם השלישי, אולם מצד שני, גם באיכות, אין בכלל מה להשוות.

הוספת תגובה

חשבון משתמש
שלום אורח/ת

התחבר | משתמש חדש