ראיון מדומה- נותנים מאחור- ינואר 2007

ראשי >נותנים מאחור>ראיון מדומה- נותנים מאחור- ינואר 2007

 

 

10 עובדות שלא ידעתם על אדולף:

1.  הוא נולד עם 11 אצבעות בכפות ידיו. לני ריפנשטאל הסתירה עובדה זו על ידי זויות צילום מתוחכמות.

2. הוא היה נוהג לרוץ עירום ברחביי עיירת הולדתו לפחות אחת בשבוע. זה נתן לו תחושת חופש.

3. הוא מתעקש שצבע עיניו האמיתי הוא כחול. התמונות בשחור לבן מסתירות זאת.

4. במשך שנים חשב שאיבד את בתוליו בגיל 12. אבל רק בגיל 30, ידיד טוב מהמפלגה הראה לו את ה"דרך האמיתית".

5. כמה מחבריו הטובים ביותר הם יהודים.

6. היו לו גם כמה חברים הומואים.

7. הוא פחות אהב אותם.

8. השפם הקטן המזוהה עימו, בעצם התחיל כבדיחה בין חברים.

9. אווה בראון, אישתו, הייתה פריג'דית. לא הייתה לו בעיה עם זה.

10. השמועות על היותו הומוסקסואל כוזבות. הימלר היה חבר טוב, והפעם ההיא במקלחת לא נחשבת. הם היו שיכורים.

 

שלום אדולף.

שלום, יאיר.
 

כולם חשבו שהתאבדת בבונקר.

אני יודע, ואני באמת מאוד מצטער שהטעתי את כולם.
 

ולמה הטעת?

לא האמנתי שהציבור יקבל אותי לחיקו , עם כל השקרים שהפיצו עליי אז בעלות הברית. רציתי לתם להם זמן להירגע . זמן לקבל אובייקטיביות.
 

בוא נתחיל מהתחלה. ספר לי על אדולף כילד קטן.

אין הרבה מה לספר, יאיר. הייתי ככל הנערים האוסטרים שבגילי. ינקתי מחלב אימי עד גיל 8, השתכשכתי באגם בעירום מלא ביחד עם חבריי, לפחות שעה בכל יום. ילדות רגילה לחלוטין.
 

עם חברים וחברות, אתה מתכוון.

חס וחלילה. רק אחיי הארים ואנכי. עירומים כביום היוולדנו. רק יותר גבריים כמובן, מחוטבים וחלקים למגע. כולם יודעים שאישה זה רק לבית. בחייך, יאיר...
 

בוא נתקדם מספר שנים קדימה. ספר לי על חייך כאמן.

אחח..מה אני אגיד, אלו היו שנים קשות. בהחלט.  תמיד הרגשתי שהצד האמנותי בי גועש, והייתי צריך למצוא לו פורקן. עבדתי כצייר לעת מצוא בבתי בושת מזדמנים, עד הדחייה השנייה מבית הספר הגבוה לאומנויות בווינה. או אז החלטתי לעזוב את המקצוע, ולמצוא, כמו שאימי עליה השלום אמרה, "עבודה רצינית יותר". זה בעצם מה שדחף אותי להתגייס לצבא.
 

בצבא נלחמת וגם נפצעת לאחר שפגז מלא גז רעיל פגע בך. עוטרת כגיבור מלחמה.

נכון. אך, אם להיות כנים. ולכנות אני חותר תמיד, את הפציעה לא קיבלתי בדיוק באופן שאותו תיארת בכזו אלגנטיות.
 

תודה. אז איך היא קרתה?

בבקשה, ואני חייב להגיד לך שהחולצה השחורה הצמודה מבליטה את נתונייך הטבעיים באופן מעורר השתאות.
 

תודה שוב.

אין בעד מה, יאיר. בכל אופן, באשר לפציעה; בגדול אכן הייתה התקפת גז על המקום בו השתכנתי. אבל בקלות הייתי ניצל, אלמלא...
 

אלמלא מה?

אלמלא הפציעה הקודמת, שהגבילה אותי מריצות ארוכות.
 

נפצעת פעמיים? ממש גיבור.

כן ולא. את הפציעה הראשונה קיבלתי מאסיר מלחמה בריטי שחקרתי ו-
 

הוא ניסה להתנגד לחקירה?

כן. ואז לא היו את כל המגבלות שיש היום על עינויים. אתה יודע , ש"אסור" לענות. אוי זה עדיין משעשע אותי... פעם עשו הכל.
ואחת הדרכים הנפוצות לשבירת אסיר הייתה –
 

הצלפות? חישמול? שבירת איברים?

אונס אנאלי.
 
אה. אני מבין.
מפה לשם, קיבלתי הרפס, שהגביל אותי פיזית וככה יצא שלא יכלתי לברוח ממתקפת הגז.
 

אבל אדולף, לא יכולת לקבל הרפס  בצורה שתיארת.

במלחמה כמו במלחמה.
 
ובכל זאת?
אני לא מעוניין להגיב, זה מאחוריי. זאת אומרת,  בעברי.
 

אחרי שירותך הצבאי, ההפיכות, והמאסר כתבת את "מיין קאמף".

אני חייב לעצור אותך כאן. כל הסיפור הזה עם "מיין קאמף", זה הכל טעות נוראית.
 

כיצד?

כי התהפכו היוצרות. הפעם אני הייתי האסיר בשבי וחקרו אותי בעינויים. אני בכלל לא כתבתי את הספר הזה.
פשוט נתנו לי אותו ואילצו אותי לחתום עליו.
אני? אנטישמי? נו, באמת.
זה כמו שיגידו שאני הומוסקסואל. שטויות במיץ.
 

אבל איך אתה מסביר את  הנאומים נוטפי השנאה ליהודים??  ואת ההשמדה ההמונית??

את הנאומים אני בכלל לא כתבתי! גבלס עשה את הכל, הוא באמת היה אנטישמי חטוב ומסוקס.

אני אכן נאמתי אותם ואני נושא עליי את הקלון הזה.
 

אבל נאמת אותם בצורה כה נוטפת שנאה. אי אפשר להכחיש את זה!

תראה, תמיד הייתי מוכשר במשחק. הייתי רשום לסוכנות שחקנים בשנות העשרים, אבל תמיד קיבלתי תשובות שליליות באודישנים. "אתה שמן מדיי", "אתה נמוך מדיי", "יש לך יותר מדיי אצבעות בכפות הידיים". תירוצים, אתה מבין. גבלס יצר דמות ונתן לי הזדמנות לקחת חלק בהצגה גדולה. היה לי קשה לוותר על אור הזרקורים. כואב לי לדבר על זה. הייתי צעיר ונאיבי. אבל האמן לי, אינני שונא יהודים. פשוט אחריי שהפסדתי בהתערבות עם גבלס, ואני איש של מילה, הייתי חייב –
 
אתה רוצה לומר לי, שבגלל הפסד בהתערבות התרחשה השואה?? אתה מצפה שמישהו יאמין לזה?
מישהו פעם אמר לך שכשאתה כועס, נוצרים בקצוות פיך, קמטים חמודים כל כך.
 

מה??

סליחה, סטייה קלה. מהנושא, זאת אומרת.
 

תענה לי על השאלה!

טוב, אני יודע שזה נשמע מופרך. אבל זוהי האמת. זה היה דור אחר. חינוך אחר. ואם יש משהו שההצלפות החוזרות ונישנות של אבי לימדו אותי – זה לעמוד בהתחייבויותיי.

בכל אופן, אני מאוד מצטער על הסבל שגרמתי.
 

תסלח לי, אבל זה לא נשמע שאתה באמת מתחרט.

אני ייקה. אנחנו לא מחצינים רגשות.

חוץ מזה, אני רבע יהודי.
 

באמת?

בטח. יותר נכון לומר, שאני רבע אנס יהודי.
 

רבע אנס יהודי?

כן. סבתי מצד אימי עבדה אצל אדון יהודי שאנס אותה. אגב, לא שאלת מה הג' באדולף ג'. היטלר מייצגת.
 

מה ה ג' באדולף ג'. היטלר מייצגת?

JEW.  עכשיו אתה מאמין לי שלא התכוונתי??
 

נו, באמת. אתה לא מצפה שיסלחו לך כי הוספת שם אמצעי.

אני לא הוספתי שום דבר , הוא תמיד היה שם. אבל לנבלות מבעלות הברית לא התאים לסיפור שבנו  רודן יהודי. הם רצו לתפור לי תיק וטישטשו את העובדות.
 

אתה בעצם אומר שהייתה נגדך קונספירציה.

כן. אמריקה תמיד חיכתה להזדמנות שלה לפרוץ לשוק האירופי. תראה היום את מקדונלד'ס וקוקה קולה. אין כפר בארופה בלי אחד מהסמלים האמריקאים האלה. אתה יודע כמה כסף הם מגלגלים?? הם גררו אחריהם את בריטניה ועוד כמה חבר'ה. הרי הם לא היו יכולים להשיג שליטה כזו בלי התירוץ של "מלחמה" ו"רודן" ו"רצח סיסטמתי של 6 מיליון יהודים". מניאקים.
 

אז אתה בעצם מכחיש שהיה רצח של 6 מיליון יהודים?!

חלילה, אני לא מכחיש. אני רק אומר, שאם הייתי יודע שזה קורה, הייתי מפסיק את זה מיד.

דבר אחרון שלא ברור לי בסיפור ההזוי שלך. למה שבעלות הברית "יפלילו" דווקא אותך??
מה זאת אומרת למה?! כי אני יהודי. זה לא ברור?



 


*** המדור הינו מדור סאטירי ***
 
 
הוספת תגובה

3 תגובות לכתבה
3. Good info Pharmd135 (משתמש/ת אנונימי/ת) 2013/03/24 14:20
2. Good info Pharmf95 (משתמש/ת אנונימי/ת) 2013/03/24 14:19
1. bqRzBYzQKVRjeigeq Makaila (משתמש/ת אנונימי/ת) 2012/01/02 09:59
חשבון משתמש
שלום אורח/ת

התחבר | משתמש חדש