בריבית לא קצוצה

ראשי >הצרכניה>בריבית לא קצוצה
 

שנת הלימודים התחילה זה מכבר, ואחת השאלות הגדולות עימה רבים מבין 250 אלף הסטודנטים בישראל מתחבטים, היא "מאיפה לעזאזל מגרדים את הסכום הזה?".

הבטחות רבות להקלות ואף ביטול שכר הלימוד עולות לא אחת, אולם עד שהצעה ברוח הצעתה של חברת הכנסת יולי תמיר, על הלוואה מטעם המדינה שתוחזר בתשלומים ללא ריבית באמצעות ביטוח לאומי, אם וכאשר הסטודנט יסיים את לימודיו וירוויח שכר שווה או גבוה מהשכר הממוצע במשק, תיכנס לתוקף (אם בכלל), קיימים שירותים דומים מצד חברות פרטיות ונשאלת השאלה האם אכן מדובר ב"מציאה" או שבדומה לכל הלוואה או התחייבות ארוכת טווח אחרת, יש לשקול טוב האם ההתחייבות בכלל כדאית.

אחת החברות שמציעות שירותים מן הסוג הזה לסטודנטים, היא חברת ISL. החברה הישראלית למימון השכלה גבוהה היא חברה חוץ-בנקאית שהוקמה לפני כשלוש שנים על ידי ליאון רקנאטי. שירות ההלוואות שהחברה מציעה לסטודנטים מכונה "ליסינג אקדמי".

 

למי זה מתאים

אחת השאלות החשובות ביותר, היא האם אכן מדובר בהלוואה בתנאים שווים לכל נפש או שבדומה למה שהבנקים מציעים, מדובר בהלוואה למי שיש להם, בעוד מי שמצבו הפיננסי לא איתן, יידחה.

שאלנו את מר אופיר שלו, סמנכ"ל השיווק של ISL האם יש אנשים שבקשתם לקבל הלוואה נדחית, על רקע תחום לימודים שבסופו לא מוסמכים לעבודה במקצוע מסוים:

"אנחנו בודקים את דפי הבנק ואת ההיסטוריה הכלכלית של הסטודנט ועל סמך זה אנחנו מחליטים. זה שאתה לומד פילוסופיה, לא עושה אותך פחות טוב מסטודנט שלומד רפואה".

הואיל ובאופן מוצהר לפחות מדובר בתנאים כלכליים ולא לימודיים, שאלנו את מר שלו האם מי שיידחה על ידי הבנק על רקע מצבו הכלכלי, בקשתו להלוואה לא תידחה גם על ידי חברת ISL:

"כשאנחנו נדחה בן אדם, אז אנחנו נדחה אותו מהטעמים שבין היתר, סיבה כלכלית יכולה להיות סיבה עיקרית. אנחנו לא בנק, אנחנו חברת מימון חוץ-בנקאית. הבנק לדוגמא ידרוש ערבויות וביטחונות. יכול מאוד להיות שהוא לא ייתן לחלק מלקוחותינו הלוואות ואנחנו נותנים. אנחנו לא נותנים למי שאנחנו חוששים שלא יעמוד בהתחייבויותיו".

עוד נקודה הראויה לציון, היא האם עבודה היא תנאי הכרחי לקבלת ההלוואה:

"עבודה היא לא תנאי הכרחי. אבל זה מוסיף נקודות, למי שאנחנו רואים שהוא עובד ומשתכר, מאשר מי שאנחנו רואים שבאופן קבוע חוזרים לו צ'קים".

 

פגישת ייעוץ "לא מחייבת"

אחד הדברים הבולטים בשיחות עם נציגי השירות של חברת ISL, הוא הרצון העז שלהם לקבוע ללקוח פגישת ייעוץ "לא מחייבת". לפני שנקבע לנו תור התבקשנו להביא עימנו "צילום תעודת זהות", "צילום צ'ק או כרטיס אשראי", "תדפיסי בנק של החודשיים האחרונים", "אישור גובה שכר לימוד" ו"קורות חיים".

שאלנו את מר שלו, אם הפגישה "לא מחייבת", מדוע יש צורך להצטייד בכל כך הרבה ניירת?

"אם אתה מוצא לנכון שכן מתאים לך להתקדם בתהליך, אנחנו נוכל לסגור את התהליך באותה פגישה ולאשר לך את ההלוואה תוך מספר ימים, שהכסף יועבר כבר למוסד. זה כל החומר שאנחנו צריכים כדי לאשר את ההלוואה. אפשר להגיע גם עם חלקו לפגישה, זה לא משנה".

כאמור, הפגישה באופן רשמי אמנם אינה מחייבת, אך נראה כי נעשים מירב המאמצים לדאוג לכך שפגישת הייעוץ תהיה כזו שכבר בתחילתה יהיה לסטודנט ברור שהוא עבר חוויה לא קלה על מנת להמציא את כל האישורים וישברו מחסומיו הפסיכולוגיים להתנגד ל"הצעות הלוואה מפתות".

 

 

ריביות – כמה משלמים בעבור ההלוואה

לאחר שקיבלנו מושג מי יוכל לקבל את ההלוואה ומי עשוי להידחות והבנו כיצד עשויים לנסות לשכנע לקחת הלוואה חוץ-בנקאית דווקא את מי שכנראה יוכל לממן את לימודיו גם בדרך אחרת, הבה נראה היכן עומדים השירותים של ISL בהשוואה לשירותים שמציעים גופים אחרים.

 

הריבית שגובה ISL על הלוואותיה היא 7.9% במסלול צמוד מדד ו-10% ריבית קבועה.

כך, אם תבחרו ללוות במסלול צמוד מדד 10,000 ₪ ולהחזיר תשלומים של 200 שקלים מידי חודש, תאלצו לעשות זאת במשך 61 חודשים. כלומר כעבור כחמש שנים תיפרדו מ-12,200 שקלים.

אם תחזירו מידי חודש 200 שקלים במסלול הקבוע, תאלצו לעשות זאת במשך 65 חודשים ובסך הכל, לאחר כחמש שנים וחצי, תיפרדו מ-13,000 שקלים.

אם תבחרו להחזיר את ההלוואה במסלול צמוד מדד במשך 12 שנים, תיפרדו במשך 143 חודשים מ-108 שקלים מידי חודש, מה שיסתכם לכדי 15,444 שקלים.

עם אותו מספר תשלומים במסלול שאינו צמוד למדד, תיפרדו מידי חודש מ-120 ₪ ובסה"כ תשלמו 17,160 שקלים בעבור 10,000 השקלים שלוויתם (כל ההחזרים חושבו באמצעות המחשבון באתר החברה).

לשם השוואה, "בנק הפועלים" מציע במסגרת אשראי דרך הטלפון, הלוואה עד 10,000 שקלים בריבית של פריים + 2% (נכון לעת כתיבת שורות אלו מדובר ב-7.5%) לתקופה של חודשיים עד שנתיים ללא ערבים או שעבודים.

מדובר בריבית דומה ואף עדיפה מזו של חברת ISL.

היתרון של ISL על הבנקים בתחום הזה על פי שלו הוא ש"הבנקים בדרך כלל לא נותנים אשראי ארוך טווח".

וזה נכון, שכן הבנקים לא יכולים להתחרות בפריסת תשלומים של 12 שנים, אך חשוב לזכור שמשמעותה של ריבית שנתית, היא שככל שלווים לפרק זמן ארוך יותר, כך משלמים בסופו של דבר יותר.

 

סיום

כפי שראינו, מצבם של רבבות הסטודנטים בישראל לא קל. עד אשר יהיה לגובה שכר הלימוד ויתר ההוצאות הנלוות ללימודים (שכר דירה, ציוד וכדומה) פתרון, נאלץ חלק מהסטודנטים למצוא פיתרונות בדמות הלוואות.

מבדיקתנו נראה כי דווקא הסטודנטים שידם אינם מספקת ללימודים, הם גם אלו שהסבירות שילוו להם כסף נמוכה.

דווקא הסטודנטים שכנראה כן יש להם אפשרויות אחרות, יהיו אלו שחברות הליסינג האקדמי תשמחנה לאמץ לחיקן ולהם היינו ממליצים לבדוק בשבע עיניים את יתר האפשרויות להלוואה.

הוספת תגובה

חשבון משתמש
שלום אורח/ת

התחבר | משתמש חדש